מקור תלמוד ירושלמי בבא מציעא ח׳:ב׳
2 משנה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה שְׁאָלָהּ חֲצִי יוֹם וּשְׂכָרָהּ חֲצִי יוֹם שְׁאָלָהּ הַיּוֹם וּשְׂכָרָהּ לְמָחָר שָׂכַר אַחַת וְשָׁאַל אַחַת הַמַּשְׁאִיל אוֹמֵר שְׁאוּלָה מֵתָה בְּיוֹם שֶׁהָיְתָה שְׁאוּלָה מֵתָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה שְׁאוּלָה מֵתָה וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ חַיָיב. הַשּׂוֹכֵר אוֹמֵר שְׂכוּרָה מֵתָה בְּיוֹם שֶׁהָיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ פָּטוּר. זֶה אוֹמֵר שְׁאוּלָה וְזֶה אוֹמֵר שְׂכוּרָה יִשָּׁבַע הַשּׂוֹכֵר שֶׁהַשְּׂכוּרָה מֵתָה. זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יַחֲלוֹקוּ.
3 הלכה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה כול׳. לָיְלָה שֶׁבֵּנְתַיִים מָהוּ. אִיתָ מְרִין. דֶּרֶךְ הַפָּרוֹת לָלוּן עַל בְּעָלֵיהֶן וְזוֹ עַל יְדֵי שֶׁשּׂוֹכְרָהּ אֶצְלוֹ לא לָנָה כִּשְׁאוּלָה הִיא אֶצְלָהּ וְהוּא חַיָיב. וְאִיתָ מְרִין. אֵין דֶּרֶךְ הַפָּרוֹת לָלוּן עַל בְּעָלֵיהֶן וְזוֹ כִּשְׂכוּרָה אֶצְלוֹ וּפָטוּר.
פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ח׳:ב׳
2 וזו ע"י ששוכרה אצלו לא לנה כשאולה היא כו'. — צ"ל: וזו ע"י ששכורה אצלו לא לנה כשכורה היא אצלו והוא פטור ואית מרין אין דרך הפרות ללון על בעליהן וזו כשאולה היא אצלו והוא חייב כן הגיה בשמ"ק בשם הרשב"א ומובא במראה הפנים וכן עיקר, ודלא כפ"מ.