שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא 10 פרקים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ז׳:א׳:ג׳

« שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ו׳:ו׳:ב׳ שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ז׳:ב׳:ג׳ »

1 בְּנֵי טִבֵּרִיָּא לֹא מַשְׁכִּימִין וְלֹא מַעֲרִיבִין. בְּנֵי בֵית מָעוֹן מַשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין. בְּנֵי טִיבֵּרִיָּא שֶׁעָלוּ לִשְׂכַר בֵּית מָעוֹן נִשְׂכָּרִין כְּבֵית מָעוֹן. בְּנֵי בֵית מָעוֹן שֶׁיָּרְדוּ לִשְׂכַר בְּטִיבֵּרִיָּא נִשְׂכָּרִין כְּטִיבֵּרִיָּא. אֲבָל שֶׁעוֹלֶה מִטִּיבֵּרִיָּא לִשְׂכֹר פּוֹעֲלִין מִבֵּית מָעוֹן יְכִילוּ מֵימַר לוֹן. כֵּן סָלְקָת בְּמַחְשַׁבְתְּכוֹן דְּלָא הְוִינָא מַשְׁכַּח מֵיגַר פּוֹעֲלִין מִטִּיבֵּרִיָּא. אֶלָּא בְגִין דְּשָׁמְעִית עֲלֵיכוֹן דְּאַתּוּן מַשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין בְּגִין כֵּן סָלְקִית הָכָא. מְקוֹם שֶׁאֵין מִנְהַג. יְהוּדָה בֶּן בּוּנִי רִבִּי אִמִּי רַב יְהוּדָה. תְּנַיי בֵּית דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא הַשְׁכָּמָה שֶׁלְּפוֹעֲלִין וְהַעֲרָבָה שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת. וּמַה טַעֲמָא. תָּשֵׁת חוֹשֶׁךְ וִיְהִי לָיְלָה. הַכְּפִירִים שׁוֹאֲגִים לַטָּרֶף. תִּתֵּן לָהֶם יִלְקוֹטוּן. תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן. יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ. עַרְבִית עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת בֵּין הַשְׁכָּמָה בֵין הַעֲרָבָה מִשֶּׁלְּבַעַל הַבַּיִת. עַד אֵיכָן. עַד כְּדֵי לִמַלְאוֹת לוֹ חָבִית מַיִם וְלִצְלוֹת לוֹ דָגָה וּלְהַדְלִיק לוֹ נֵר.

פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ז׳:א׳:ג׳

1 בני טבריא שעלו לשכר בית מעון כו'. — צ"ל: בני טבריא שעלו לשכר בבית מעון פי' טבריא היא בעמק ובית מעון – בהר ע' סוטה פ"א ה"ח כו' אבל מי שעולה מטבריא לשכור פועלין בבית מעון יכיל מימר לון כו' וכעין זה בב"י ח"מ סימן של"א סעיף ה', אבל בריב"ש סימן תע"ה העתיק בני בית מעון משכימים ומעריבים בני מעון שבאו לשכור מטבריא נשכרין כבני טבריא אבל אדם מטבריא כו' ולפ"ז הוכרח לפרש בהפך ע"ש והיא גירסא חסירה ומשובשת ודברי הריב"ש מובאים בב"י שם סימן של"ב.

2 תניי ב"ד הוא שתהא השלמה של פועלין כו'. — צ"ל: שתהא השכמה של בעה"ב והערבה של פועלין ומ"ט תשת כו' יצא אדם לפעלו ערב שבת בין השכמה כו'.