שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא 10 פרקים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ו׳:ג׳:ה׳

« שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ו׳:ב׳:ב׳ שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ו׳:ד׳:ג׳ »

3 תלמוד ירושלמי בבא מציעא פתח ↗

מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּשֶׁאָמַר לוֹ חֲמוֹר סְתָם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ חֲמוֹר זֶה יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. לְדֵין בְּעִית אַיְיתִי לֵיהּ קוֹמִין. רַב הוּנָא אָמַר. חַיָיב לִיטַפֵּל בּוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. אָמַר רִבִּי זֵירָא. אִם יֵשׁ בִּטְפֵילָה כְּדֵי לִשְׂכּוֹר לוֹ גַּיְידוֹר קָטָן אֵינוֹ חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. וְאִם לָאו חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. אָמַר רִבִּי הוּנָא. אִם יֵשׁ בִּנְבֵילָה כְּדֵי לִיקַּח גַּיְידוֹר קָטָן אֵין חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. וְאִם לָאו חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר.

4 תלמוד ירושלמי בבא מציעא פתח ↗

שְׁיָירָה שֶׁנָּפַל עָלֶיהָ גַיִיס מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן וְלֹא לְפִי נְפָשׁוֹת. שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶן תַּיָיר מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת. אֵין מְשַׁנִּין עַל הַמִּנְהַג שֶׁלַּשְּׁיָירָה.

5 תלמוד ירושלמי בבא מציעא פתח ↗

הלכה: כָּל הָאוּמָּנִין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר כול׳. הָדָא אַנְטִיכְרֵיסִים רִבִּית הוּא.

3 לדין בעית אייתי ליה קומין. — פי' כמו "קמן", ומוסב על המשכיר שיאמר כן לשוכר ואינו חייב להעמיד לו חמור אחר, ודלא כפ"מ.

4 ר' הונא אמר חייב ליטפל בו באותו מקום. — פי' באומר חמור זה ומת ויש בנבילה כדי ליקח חמור קטן חייב המשכיר ליטפל בזה וכמו שמפרש והולך.

5 א"ר זירא אם יש בטפילה כדי לשכור כו'. — צ"ל: אם יש בנבילה כדי לשכור לו גיידור קטן חייב להעמיד לו חמור אחר ואם לאו אינו חייב להעמיד כו' ליקח גיידור קטן חייב להעמיד לו חמור אחר ואם לאו אינו חייב להעמיד לו חמור אחר וע' בבלי ע"ט א'.

3 בבא מציעא פתח ↗

הֵיכִי דָּמֵי? אִי דַּאֲמַר לֵיהּ: ״חֲמוֹר סְתָם״ – הָא חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. אִי דַּאֲמַר לֵיהּ: ״חֲמוֹר זֶה״, אִם יֵשׁ בְּדָמֶיהָ לִיקַּח יִקַּח!

4 בבא קמא פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁיָירָא שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר, וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִיס לְטוֹרְפָהּ – מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן, וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת.