מקור תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:ה׳
5 משנה: אֵין מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִיִּשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִיבִּית. אֲבָל מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִהַגּוֹיִם וְלֹוִין מֵהֶן וּמַלְוִין אוֹתָן בְּרִיבִּית וְכֵן בְּגֵר תּוֹשָׁב. מַלְוֶה הוּא יִשְׂרָאֵל מָעוֹתָיו שֶׁל נָכְרִי מִדַּעַת הַנָּכְרִי אֲבָל לֹא מִדַּעַת יִשְׂרָאֵל.
6 הלכה: אֵין מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִיִּשְׂרָאֵל כול׳. אֵי זֶהוּ צֹאן בַּרְזֶל. הָיוּ לְפָנָיו מֵאָה צֹאן. אָמַר לוֹ. הֲרֵי הֵן עֲשׂוּיוֹת עָלָיו בְּק̇ שֶׁלְּזָהָב וֲולָדָן וַחֲלָבָן וְגִיזָתָן שֶׁלָּךְ וְאִם מֵתוּ אַתְּ חַיָיב בְּאַחְרָיוּתָן וְאַתְּ מַעֲלֶה לִי סֶלַע שֶׁלְּכָל אַחַת וְאַחַת מִשֶּׁלָּךְ בָּאַחֲרוֹנָה. אָסוּר.
7 רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. תַּמָּן אַתָּ מַר. נוֹשֵׂא שָׂכָר חַיָיב עַל הָאוֹנְסִין אָסוּר. וָכָא אַתָּ מַר. נוֹשֵׂא שָׂכָר חַיָיב עַל הָאוֹנְסִין מוּתָּר. לֹא פְעָמִים שֶׁמַּתְנֶה שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת כְּשׁוֹאֵל. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. תַּמָּן אַתָּ מַר. צֹאן בַּרְזֶל לָרִאשׁוֹן. וָכָא אַתָּ מַר. לַשֵּׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן שֶׁעִיקָּרָן לָרִאשׁוֹן וְולָדָן לָרִאשׁוֹן. בְּרַם הָכָא עִיקָּרָן לַשֵּׁינִי וְולָדָן לַשֵּׁינִי.
8 וְלוֹוִין מֵהֶן וּמַלְוִין אוֹתָן בְּרִיבִּית כול׳. רִבִּי אוֹמֵר. תּוֹשָׁב הָאָמוּר בְּעֶבֶד עִבְרִי אֵינִי יוֹדֵעַ מַה טִיבוֹ. גֵּר צֶדֶק הָאָמוּר בְּרִיבִּית אֵינִי יוֹדֵעַ מַה טִיבוֹ.
9 מַלְוֶה יִשְׂרָאֵל מָעוֹת נָכְרִי מִדַּעַת הַנָּכְרִי אֲבָל לֹא מִדַּעַת יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּוָה מִגּוֹי וּבִיקֵּשׁ לְהַחֲזִירָם לוֹ. אָמַר לוֹ יִשְׂרָאֵל אַחֵר. תְּנֵם לִי וַאֲנִי נוֹתֵן כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתְּ נוֹתֵן לוֹ. אָסוּר. וְאִם הֶעֱמִידוֹ עִם הַגּוֹי מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְהוּא שֶׁהֶעֱמִידוֹ עִם הַגּוֹי.
10 גּוֹי שֶׁלָּוָוה מִיִּשְׂרָאֵל וּבִיקֵּשׁ לְהַחֲזִירָם לוֹ. אָמַר לוֹ יִשְׂרָאֵל אַחֵר. תְּנֵם לִי וַאֲנִי מַעֲלֶה לוֹ רִיבִּית. מוּתָּר. וְאִם הֶעֱמִידוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְהוּא שֶׁהֶעֱמִידוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל.
11 יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּוָוה מִגּוֹי וְגוֹי מִיּשְׂרָאֵל וְנִתְגַּיֵיר. בֵּין שֶׁזְּקָפָן עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵיר בֵּין מִשֶׁנִּתְגַּיָיר גּוֹבֶה הַקֶּרֶן וְלֹא הָרִיבִּית אֲבָל גּוֹי שֶׁלָּוָוה מִיִּשְׂרָאֵל וְנִתְגַּיֵיר. אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵיר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוָה גּוֹבֶה הַקֶּרֶן וְהָרִיבִּית. מִשֶׁנִּתְגַּיָיר גּוֹבֶה הַקֶּרֶן וְלֹא הָרִיבִּית. בַּר קַפָּרָא אָמַר. גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֶת הָרִיבִּית. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. טַעֲמָא דְבַר קַפָּרָא. מִכֵּיוָן שֶׁאַתְּ מַבְרִיחוֹ מִן הָרִיבִּית אַף הוּא נַעֲשֶׂה גֵּר שֶׁקֶר.
12 לוֹוֶה אָדָם מִבָּנָיו וּבְנֹתָיו בְּרִיבִּית אֶלָּא שֶׁמְּחַנְּכָן בָּרִיבִּית. אָמַר רַב. כְּגוֹן אֲנָא לְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה וְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה לִי. לֹא יְהֵא אָדָם לוֹוֶה בְשֶׁקֶל וּמַלְוֶה בְסֶלַע. אֲבָל גּוֹי לוֹוֶה בְשֶׁקֶל וּמַלְוֶה בְסֶלַע.
13 יִשְׂרָאֵל לוֹוֶה מִגּוֹי וְגוֹי מִיִּשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה לוֹ עָרָב וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם רִבִּית. יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּינָה גוֹי אֶפִּיטְרוֹפָּא אוֹ סַנְטָר מוּתָּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִיבִּית. וְגוֹי שֶׁמִּינָה יִשְׂרָאֵל אֶפִּיטְרוֹפָּא אוֹ סַנְטָר אָסוּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִיבִּית. מָעוֹת גּוֹי שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָסוּר לִלְווֹת בְּרִיבִּית. מָעוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין בְּיַד גּוֹי מוּתָּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִיבִּית. זֶה הַכְּלָל. כָּל שֶׁהוּא בָּאַחֵרָיוּת יִשְׂרָאֵל אָסוּר. בָּאַחֵרָיוּת גּוֹי מוּתָּר.
פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:ה׳
5 תמן את מר נושא שכר חייב על האונסין אסור כו'. — צ"ל: הכא את מר נושא שכר חייב על האונסין אסור פי' דהכא במקבל צאן ברזל הרי הוא מקבל עליו אחריות אונסין והוא שוכר ממנו בסלע מכל או"א ואסור ודין שוכר כנושא שכר ותמן את מר נושא שכר חייב על האונסין מותר פי' לעיל ה"ה דחמרין מותרין להעמיד לבה"ב במקום היוקר כשער הזול מפני שהן כשלוחים אע"פ שהאחריות על החמרים.
6 גוי שלוה מישראל וביקש להחזירם לו א"ל ישראל אחר חנם לי ואני מעלה לו רבית מותר. — צ"ל: ואני מעלה לך רבית כדרך שאתה נותן לו מותר כו' והוא שהעמידו כו' פי' אבל לא העמידו אלא שהגוי שאל מהמלוה והרשהו להלוות לישראל אחר על אחריותו מותר.
7 ישראל שלוה מגוי וגוי מישראל ונתגייר בין שזקפן עד שלא נתגייר בין משגתגייר גובה הקרן ולא הרבית אבל כו'. — צ"ל: גובה הקרן ולא הרבית דברי ר"מ ר' יוסי אומר ישראל שלוה מגוי ונתגייר בין שזקפן עד שלא נתגייר בין משנתגייר גובה הקרן ולא הרבית ונשמט מן "הרבית" עד "הרבית" אבל גוי שלוה מישראל כו' וע' תוספתא פ"ה שאת מבריחו מן הריבית פי' שמה שיתגייר תציל אותו מלשלם ריבית.