שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא 10 פרקים

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:א׳:ב׳

« שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ד׳:ה׳:ג׳ שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:א׳:ו׳ »

1 הלכה: אֵי זֶהוּ נֶשֶׁךְ כול׳. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. זֶהוּ רִבִּית שֶׁיוֹצֵא בַדַּיָינִין. בָּעוּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּית מָהוּ שֶׁיֵּצֵא בַדַּיָינִין. אָמַר לוֹ. אִם מִזּוֹ אֵין אָנוּ מְנִיחִין לִגְדּוֹלֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּלוּם. מּוֹדֵי רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאֵין שְׁטָר זוֹקֵק לַחֲבֵירוֹ. מוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם הָיָה הַשְּׁטָר קַיָים דִּמְנַכִּין לֵיהּ.

פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא מציעא ה׳:א׳:ב׳

1 מודי ר' יוחנן שאין שטר זוקק לחבירו מודי ר' יוחנן שאם היה כו'. — יש להפך הגירסא וכצ"ל: מודי ר' יוחנן שאם היה השטר קיים דמנכין ליה פי' שאם היה לו שטר הכולל קרן ורבית אינו משלם אלא קרן מודי ר' יוחנן שאין שטר זוקק לחבירו פי' שאם היו לו ב' שטרות הכוללין קרן רבית וכבר נפרע אחד מהן קרן ורבית ובא להיפרע מן השני ה"ז מנכה לו את הרבית משטר אחרון אבל אינו יכול לנכות ממנו את הרבית משטר ראשן שכבר פרע וע' בבלי ס"ז א'.

2 השלמות: אם מזו אין אנו מניחין כו'. — כעין זה בב"ב פ"ג סה"ג י"ד ע"א.