שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא ז׳:ז׳

7 משנה: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲבָל מְגַדְּלִין בְּסוּרִיָיא וּבְמִדְבָּרוֹת שֶׁבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִין בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי הַקֳּדָשִׁים וְלֹא כֹהֲנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַטָּהֳרוֹת. וְלֹא יְגַדֵּל יִשְׂרָאֵל חֲזִירִין בְּכָל מָקוֹם וְלֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה קָשׁוּר בַּשַׁלְשֶׁלֶת. אֵין פּוֹרְסִין נִשְׁבִּין לַיּוֹנִים אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִן הַיִישׁוּב שְׁלֹשִׁים רִיס.

8 הלכה: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַקָּה כול׳. אָמַר רִבִּי בָּא. כְּגוֹן מָהִיר שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל.

9 תַּנֵּי. אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנוֹגַלִּין בִּירוּשָׁלַ͏ִם מִפְּנֵי הַקֳּדָשִׁים וְלֹא כֹהֲנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַטָּהֳרוֹת. יָכוֹל אַף בִּירוּשָׁלַ͏ִם כֵּן. אוֹ יָיבֹא כַּיי דָּמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יְרוּשָׁלַ͏ִם הַבְּנוּיָה וגו׳. עִיר שֶׁמְחַבֶּרֶת יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה.

10 כְּתִיב טְמֵאִים הֵם לָכֶם. מַה תִלְמוּד לוֹמַר וּטְמֵאֵים יִהְיוּ לָכֶם. אֶלָּא אֶחָד אִיסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִיסּוּר הֲנָיָיה. כָּל דָּבָר שֶׁאִיסּוּרוֹ דְּבַר תּוֹרָה אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה. וְכָל דָּבָר שֶׁאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵיהֶן מוּתָּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה. וַהֲרֵי חֲמוֹר. לִמְלַאכְתּוֹ הוּא גָדֵל. וַהֲרֵי גָּמָל. לִמְלַאכְתּוֹ הוּא גָדֵל.

11 לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. כָּל הַמְגַדֵּל כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד וגו׳.

12 אֵין פּוֹרְשִׂין נִשְׁבִּין לַיּוֹנִים אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִן הַיִישׁוּב שְׁלֹשִׁים רִיס. הָכָה אַתֲּמַר. שְׁלֹשִׁים רִיס. וּלְהַלָּן אַתְּ אֲמַר. נֹ אַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן. לִרְעוֹת מְרֵיעָה נֹ אַמָּה. לִפְרוֹחַ פּוֹרַחַת אֲפִילוּ אַרְבָּעַת מִילִין.