שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא ז׳:ו׳

6 משנה: הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים פָּטוּר. הִגְבִּיהוֹ אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ חוּץ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים וָמֵת חַיָיב. נְתָנוֹ לִבְכוֹרֹת בְּנוֹ לְבַעַל חוֹבוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם וְלַשּׁוֹאֵל לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְלַשּׂוֹכֵר וְהָיָה מוֹשְׁכוֹ וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים פָּטוּר. הִגְבִּיהוֹ אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ חוּץ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים וָמֵת חַיָיב.

7 הלכה: הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא וּמֵת כול׳. נְתָנוֹ לִבְכוֹרֹת בְּנוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי מָנָא. מָאן דָּמַר לִי הָדָא מִילְּתָא אֲנָא נְסִיב בנרייתיה. מָהוּ פָטוּר. נִפְטָר מֵחוֹבוֹ. נִפְטָר מִגְּנֵיבָה.