שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא ז׳:ה׳

5 משנה: מְכָרוֹ חוּץ מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ אוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ בוֹ שׁוּתָפוּת. הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְיָדוֹ הַנּוֹחֵר וְהַמְעַקֵּר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. גָּנַב בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים טָבַח וּמָכַר חוּץ מֵרְשׁוּתָן. אוֹ שֶׁגָּנַב חוּץ מֵרְשׁוּתֵן וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָן. אוֹ שֶׁגָּנַב וְטָבַח וּמָכַר חוּץ מִרְשׁוּתָן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. אֲבָל אִם גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָם פָּטוּר.

6 הלכה: מְכָרוֹ חוּץ מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ כול׳. גָּנַב בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים כול׳. רִבִּי זְעִירָה בָּעֵי. מְכָרָהּ חֶצְיָין מָהוּ. מָכַר חֶצְיָיהּ לָזֶה וְחֶצְיָיהּ לָזֶה מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מְכָרָהּ חוּץ מִיָּדָהּ חוּץ מֵרַגְלָהּ חוּץ מִקַּרְנָהּ חוּץ מִגִּיזָתָהּ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חוּץ מִקַּרְנָהּ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. חוּץ מִגִּיזוֹתֶיהָ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רִבִּי אוֹמֵר. חוּץ מִדָּבָר שֶׁהַנְשָׁמָה תְלוּיָה בּוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. חוּץ מִדָּבָר שֶׁאֵין הַנְשָׁמָה תְלוּיָה בּוֹ פָּטוּר.