מקור תלמוד ירושלמי בבא קמא ד׳:א׳
1 משנה: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָורִין זֶה אַחַר זֶה יְשַׁלֵּם לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן. אִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו וְאִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר יַחֲזִיר לְשֶׁלִּפְנֵי פָנָיו הָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם וְאֵין הַנְּבֵילָה שָׁוָה כְּלוּם זֶה נוֹטֵל מְנָה וְזֶה נוֹטֵל מְנָה. חָזַר וְנָגַח לְשׁוֹר אַחֵר שָׁוֶה מָאתַיִם הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מְנָה וְשֶׁלְּפָנָיו זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מְנָא וְשֶׁלְּפָנָיו חֲמִשִּׁים זוּז וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דֵּינָרֵי זָהָב.
2 הלכה: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָורִין כול׳. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. בָּא עָלָיו רִבִּי מֵאִיר מִשְּׁנֵי צְדָדִין. מַה נַפְשֵׁךְ. שֶׁלָּךְ הוּא תְּנֵיהוּ לוֹ. אֵינוֹ שֶׁלָּךְ תְּנֵיהוּ לִי שֶׁאַגְבֶּנּוּ. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי לָעְזָר. שְׁמִירַת נְזָקִין כִּשְׁמִירַת קִנְיָין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוּדָן. וּמְסָרוֹ לוֹ לִנְזָקָיו וְאֵינוֹ אֶלָּא כְּמַשְׁכּוֹן בְּיָדוֹ.
3 וּמַה בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הֶקְדֵּשׁ בֵּינֵיהוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. מַקְדִּישׁ הָרִאשׁוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. שְׁנֵיהֶן מַקְדִּישִׁין אוֹתוֹ. הוֹקִיר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. הוֹקְרָה לָרִאשׁוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. הוֹקְרָה לַשֵּׁינִי. עָשָׂה שָׂכָר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. הַשָּׂכָר לָרִאשׁוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. הַשָּׂכָר לִשְׁנֵיהֶן. הִשְׁבִּיחַ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן. הִשְׁבִּיחַ לָרִאשׁוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. הִשְׁבִּיחַ לִשְׁנֵיהֶן.
4 אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁנֵיהֶן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. כְּמָה דְרִבִּי יוּדָה אָמַר. קָנָה. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. קָנָה. אֶלָּא שֶׁרִבִּי יוּדָן אוֹמֵר. קָנָה לַחַי קָנָה לַמֵּת. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. לֹא קָנָה אֶלָּא לַמֵּת בִּלְבַד.
5 תַּמָּן תַּנִּינָן. וְכֵן שְׁלֹשָׁה שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס. הוֹתִירוּ אוֹ פָחֲתוּ כָּךְ הֵן חוֹלְקִין. אָמַר רִבִּי בּוּן. נִרְאִין דְּבָרִים בְּשֶׁנָּטְלוּ מַרְגָּלִית. דִּיכוֹל מֵימַר לֵיהּ אִילּוּלֵא עֲשַׂרְתֵּי דֵינָרַיי לֹא הֲוִיתָה מְזַבִּין כְּלוּן. אֲבָל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֵחָלֵק מֵבִיאִין לָאֶמְצָע וְחוֹלְקִין. אָמַר רִבִּי לָעְזָר וַאֲפִילוּ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֵחָלֵק. דִּיכִיל מֵימַר לֵיהּ. אַתְּ פְּרַגְמָטַּיָּא דִידָךְ סַגִּין וְאַתְּ מַנְעָה מַזְבִּנְתָּא. אֲנָא פְּרַגְמָטַּיָּא דִידִי קָלִיל וַאֲנַא הֲפַךְ וּמִתְהַפֵּךְ בְּדִידִי וּמַטִּי בָךְ. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָיְתָה פְּרַגְמָטַּייוֹ נְתוּנָה כָאן. הָיְתָה פְּרַגְמָטַּייוֹ נְתוּנָה בְּרוֹמֵי. דִּיכִיל מֵימַר לֵיהּ. עַד דְּאַתְּ סְלִיק לְרוֹמֵי אֲנַא הֲפַךְ וּמִתְהַפֵּךְ בְּדִידִי הָכָא וּמַטִּי בָךְ.
6 תַּנֵּי. שְׁלֹשָׁה שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס וְנִגְנְבוּ כָּךְ הֵן חוֹלְקִין. וְהָתַנֵּי. בְּאֵילּוּ אֲבָנִים וְנִגְנְבוּ מֶחֱצָה לָזֶה וּמֶחֱצָה לָזֶה. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. סְלָעִים גַּסּוֹת הֵן וְאֶיפְשַׁר לִבְלוֹל לָצֵאת יְדֵי כוּלָּן. אֲבָל אֲבָנִים דַּקּוֹת הֵן וְלֵית יְדַע אִי מִן הָדֵין נְסַב אִי מִן הָדֵין נְסַב. מִסָּפֵק כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ. מַה חֲמִית בִּגְנֵיבָה מֵימַר אֲנָן קַיָימִין אוֹ אֵינָן קַיָימִין אֶלָּא בְּמִשְׁתַּיֵיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וַאֲפִילוּ תֵימַר. בִּגְנֵיבָה אֲנָן קַיָימִין. נִמְצֵאת מִידַּת הַדִּין לוֹקָה. הַגַּע עַצְמָךְ. דַּהֲוָה לְדֵין חֲמִשִּׁין וּלְדֵין מֵאָה וְחַמִשִׁין. נִגְנְבוּ חֲמִשִּׁין אִישְׁתַּכַּח דְּהָדֵין דַּחֲמִשִׁיתָה דְלָא מִפְּסָד כְּלוּם.
7 תַּמָּן תַּנִּינָן. הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מְנָה וְשֶׁלְּפָנָיו חֲמִשִּׁים זוּז. וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דֵּינָרֵי זָהָב. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֶׁם רִבִּי זְעִירָא. וְכֵן לְשָׂכָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא דְרִבִּי זֵירָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי לָעְזָר. אָמַר רִבִּי מָנִי. קַשְׁיָיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. אָמַר לִי. לֹא מוֹדֶה רִבִּי לָעְזָר שֶׁאִם הִתְנוּ בֵינֵיהֶן שֶׁזֶּה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ וְזֶה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ. שְׁוָורִים כְּמוּתָנִין הֵן. חָזַר וְאָמְרָהּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ. בְּפֵירוּשׁ פְּלִיגֵי. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. סְתַמָּן חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. סְתַמָּן זֶֶה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ וְזֶה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ.
פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא קמא ד׳:א׳
1 שמירת נזקין כשמירת קניין א"ל ר' יודן כו'. — צ"ל: שמירת נזקין כשמירת קניין ע' שבועות רפ"ח א"ר יודן כשמסרו לו לנזקיו כו' ע' בבלי נ"ו ב' תוד"ה פשיטא.
2 על דעתיה דר"י מקדיש הראשון ע"ד דר"מ שניהן כו'. — צ"ל: על דעתיה דר"מ מקדיש הראשון פי' דסבר ניזק הוי בע"ח ע"ד דר"ש שניהן מקדישין אותו פי' דסבר שותפין הוו וע' בבלי ל"ו ב' ופרש"י ד"ה הקדישו הוקיר על דעתיה דר"מ הוקרה לראשון על דעתיה דר"ש הוקרה לשניהם עשה שכר פי' כגון שחרש בו על דעתיה דר"מ השכר לראשון על דעתיה דר"ש השכר לשניהן השביח על דעתיה דר"מ השביח לראשון על דעתיה דר"ש השביח לשניהן כו' כמה דר' יודה אמר לעיל פ"ג מי"א קנה כו' ור"ש אמר לא קנה אלא לחי בלבד פי' ופחת נבילה של מזיק וע' בבלי י"א א'.
3 וכן ג' שהטילו לכיס הותירו או פחתו כך הן חולקין א"ר בון כו'. — צ"ל: כך הן חולקין א"ר לעזר הדא דאת אמר בשהיתה הסלע חסירה או יתירה אבל לשכר והפסד כולן חולקין בשוה א"ר בון נראין דברים כו' ע' כתובות פ"י ה"ד לאמצע וחולקין פי' כל או"א לפי מעותיו.
4 א"ר שמי סלעים גסות הן כו'. — צ"ל: סלעים דקות הן ואפשר לבלול לצאת ידי כולן אבל אבנים גסות הן ולית ידע אי מן הדין נסיב כולה אי מן הדין נסב כולה מספק כל או"א מפסיד מחצה מה חמית מימר בגניבה אנן קיימין פי' הא דתני "מחצה לזה ומחצה לזה" היינו שכל או"א מפסיד מחצית הגניבה או אין אנן קיימין אלא במשתייר אריבר"ב אין תימר בגניבה אנן קיימין ניחא אין תימר במשתייר אנן קיימין נמצאת מדת הדין לוקה הגע עצמך דהוה לדין חמשין ולדין מאה נגנבו חמשין אשתכח דהדין דחמשין לא מפסד כלום.