שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ג׳:י׳:ד׳

« שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ג׳:י׳:ג׳ שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ד׳:א׳:ג׳ »

10 הָיוּ חֲמִשָּׁה פְתָחִים זֶה לִפְנִים מִזֶּה שִׁיעוּר כּוּלָּן כִּמְלוֹא מַקְדֵּחַ. וְדָא מְסַיְיעָא לְמָאן דָּמְרִין בַּנָּאֵי. חַלּוֹן שֶׁהִיא פְתוּחָה לְאִיסְטִיב לֹא נַעֲשֵׂית אֶלָּא לְהַכְנִיס אֶת הָאוֹרָה. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין לָהּ חֲזָקָה אֵינָהּ מֵבִיאָה אֶת הַטּוּמְאָה.

פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ג׳:י׳:ד׳

10 היו חמשה פתחים זה לפנים מזה שיעור כולן כמלא מקדח. — פי' דתנן באהלות פי"ג מ"א חלון שהוא למאור שיעורו מלא מקדח פי' להביא את הטומאה, ועו"ש במ"ב חלון שהיה לאויר שיעורה כמלא מקדח פי' דמאחר שהיא לאויר למאור היא נעשית בנה בית חוצה לה פי' ואין האור נכנס עוד בה שיעורה בפתח טפח ע"כ; וכאן צ"ל: חמש חלונות זו לפנים מזו שיעור כולן כמלא מקדח פי' דמאחר שהן חלון כנגד חלון כולן עשויין למאור וכהחיצונה כן הפנימית כולן שיעורן כמלא מקדח.

11 ודא מסייעא למאן דמרין כו'. — צ"ל: ודא מסייעא למאן דמר בנה חלון שהיא פתוחה לאיסטוו פי' במוסף הערוך ערך אסטווה א' שהוא אהל מפולש מצדיו ואין עליו אלא תקרה בלבד, וע' מ"ש בשבת פ"א דף ב' ע"ד, עמ' 147 לא נעשית אלא להכניס את האורה פי' שהאיסטוו כולו פתוח ומאיר מכיון שהיא מביאה את הטומאה כמלא מקדח יש לה חזקה וע' במרדכי פרק זה רמז תקנ"ו ובעיטור הלכות מודעה.