מקור תלמוד ירושלמי בבא בתרא א׳:ה׳
5 משנה: אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּהֵא אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְלֹא אֶת הַשָּׂדֶה עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ תִּשְׁעַת קַבִּין לָזֶה וְתִשְׁעַת קַבִּין לָזֶה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ תִּשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לָזֶה וְתִשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לָזֶה. וְלֹא אֶת הַגִּנָּה עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ חֲצִי קַב לָזֶה וַחֲצִי קַב לָזֶה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בֵּית רוֹבַע. וְלֹא אֶת הַטְּרִיקְלִין וְלֹא אֶת הַמּוֹרָן וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ וְלֹא אֶת הַטַּלִּית וְלֹא אֶת הַמֶּרְחָץ וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד עַד שֶׁיְּהֵא בָהֵן כְּדֵי לְזֶה וּכְדֵי לָזֶה. זֶה הַכְּלָל. כֵּל שֶּׁיֵּחָלֵק וּשְׁמוֹ עָלָיו חוֹלְקִין וְאִם לָאו אֵין חוֹלְקִין. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין אֲפִלוּ בְפָחוּת יַחֲלוֹקוּ. וְכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין לֹא יַחֲלוֹקוּ.
6 הלכה: אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ חוּץ מֵאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלַּפְּתָחִים. וְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא כֵּן. אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת לָזֶה וּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת לָזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ לֹא שֶׁהֵן לוֹ לְקִינְיָין אֶלָּא שֶׁיְּהֵא מַעֲמִיד בְּהֶמְתּוֹ לַשָּׁעָה וּפוֹרֵק חֲבִילָתוֹ. רִבִּי יוֹנָתָן מַקְשֵׁי. כְּלוּם אָמְרוּ אַרְבַּע אַמּוֹת אֶלָּא שֶׁיְּהֵא מַעֲמִיד בְּהֶמְתּוֹ וּפוֹרֵק חֲבִילָתוֹ לַשָּׁעָה. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. אַף חוּלְיַית הַבּוֹר יֵשׁ לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי. אַף בֵּית הַתַּרְנוֹגַלִּין יֵשׁ לָהֶן אַרְבַּע אַמּוֹת.
7 רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בַּנָּיָיה. בַּכֹּל הַשׁוּתָפִין מַמְחִין זֶה עַל זֶה בֶחָצֵר חוּץ מִן הַכְּבִיסָה מִפְּנֵי כְּבוֹד בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. הָדָא דְתֵימַר. בְּמָקוֹם שֶׁהַנָּשִים מְכַבְּסוֹת. אֲבָל מְקוֹם שֶׁהָאֲנָשִׁים מְכַבְּסִין לֹא בְדָא. וְדָא דְתֵימַר. חוּץ מִן הַכְּבִיסָה מִפְּנֵי כְּבוֹד בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. בְּרַם בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דְּנַפְשֵׁיהּ מַמְחֵי הוּא בְיָדֵיהּ. וְדָא דְתֵימַר. בַּכֹּל שׁוּתָפִין מַמְחִין זֶה עַל זֶה בֶחָצֵר. בְּכָל הֶחָצֵר. בְּרַם בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דְּחַבְרֵיהּ לֹא מַמְחֵי בְיָדֵיהּ. וְאִם הָיָה הַמָּקוֹם מִנְדְּרוֹן אֲפִילוּ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דְּחַבְרֵיהּ מַמְחֵי בְיָדֵיהּ. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אַתְּ שְׁפִיךְ גַּו דִּידָךְ וְהוּא נְחִית גַּו דִּידִי.
8 רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן. מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְעָרֵב נִכְנָסִין לְבֵיתוֹ וּמְעָרְבִין לוֹ בְּעַל כּוֹרְחוֹ. וְהָא תַנֵּי. וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְעָרֵב. אֵינוֹ מְמָאֵן נִכְנָסִין לְבֵיתוֹ וּמְעָרְבִין לוֹ עַל כּוֹרְחוֹ. מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְמָאֵן. אֲבָל אִם הָיָה מְמָאֵן לֹא. וְתַנֵּי כֵן. כּוֹפִין הֵן בְּנֵי הַמָּבוֹי זֶה אֶת זֶה לַעֲשׂוֹת לָהֶן לֶחִי וְקוֹרָה לַמָּבוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבּי בּוּן. לֹא שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְעָרֵב. אֶלָּא מִנֶפֶשׁ בִּישָָׁא לָא בָּעֵי מְעָרְבָא.
9 רַב חוּנָה אָמַר. חָצֵר מִתְחַלֶּקֶת לַפְּתָחִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. לַזְּבָלִין הִיא מַתְנִיתָא. וְתַנֵּי כֵן. בְּכִירָה טֶפַח בַּזְּבָלִין לְפִי פְתָחִים. בְּאֶכְּסֶדְרָה לְפִי אָדָם. ה̇ חֲצֵירוֹת שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בָּאַמָּה וְנִתְקַלְקְלָה. כּוּלָּם מְתַקְּנוֹת עִם הָעֶלְיוֹנָה. וְהָעֶלְיוֹנָה מְתַקֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ וְהַשְּׁאָר עִם הַשְּׁנִיָה. וְהַשְּׁנִיָיה מְתַקֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ וְהַתַּחְתּוֹנָה מְתַקֶּנֶת עִם כּוּלָּם וּמְתַקֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ. חֲמִשָּׁה דִיּוֹטוֹת שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בַּבַּיִת וְנִתְקַלְקֵל. כּוּלְּהָם מְתַקְּנוֹת עִם הַתַּחְתּוֹנָה. וְהַתַּחְתּוֹנָה מְתַקֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ וְהַשְּׁאָר עִם הַשְּׁנִיָיה. וְהַשְּׁנִיָיה מְתַקֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ. וְהָעֶלְיוֹנָה מְתַקֶּנֶת כְּנֶגְדָּהּ וּמְתַקֶּנֶת עִם כּוּלָּם. הָיוּ עֲשׂוּיִן לִגְשָׁמִים יְכוֹלִין לִמְחוֹת בְּיָדָן לִכְבִיסָה. לִכְבִיסָה אֵין יְכוֹלִין לִמְחוֹת בְּיָדָן לִגְשָׁמִים.
10 וְכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין לֹא יַחֲלוֹקוּ. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כְּגוֹן תִּילִים וְדִבְרֵי הַיָּמִים. אֲבָל תִּילִין בְּתִילִין חוֹלְקִין. אָמַר רִבִּי עוּקְבָה. אֲפִלוּ תִּילִים בְּתִילִים אֵין חוֹלְקִין. שֶׁמִתּוֹךְ שֶׁאֵין חוֹלְקִין אֵילּוּ בָאִין וְקוֹרִין בָּאֵילּוּ וְאֵילּוּ בָאִין וְקוֹרִין בָּאֵילּוּ.
פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא א׳:ה׳
5 ודא דתימר חוץ מן הכביסה מפני כבוד בנות ישראל ברם כו'. — צ"ל: מפני כבוד בנות ישראל בכל החצר ברם בארבע אמות כו' וכ"ה בנדרים פ"ה ה"א.
6 ומערבין לו בעל כרחו והא תני והוא אינו רוצה כו'. — צ"ל: ומערבין לו בעל כרחו ותני כן תוספתא ב"מ פי"א כופין הן בני המבוי זה את זה לעשות להן לחי וקורה למבוי והא תני הרי שאמרו לו לערב והוא אינו ממאן נכנסין לביתו ומערבין לו על כרחו מפני שאין ממאן אבל אם היה ממאן לא אריבר"ב לא שאינו רוצה לערב פי' שודאי גם הוא רוצה שיהיו מותרין להכניס ולהוציא בחצר ובמבוי אלא מנפש בישא לא בעי מערבא פי' שהוא קמצן וחס על פתו ואינו רוצה ליתן חלקו בעירוב.
7 א"ר חסדא לזבלין היא מתניתא כו'. — צ"ל: א"ר חסדא הדא דתימר לזבלין ותני כן תוספתא ב"מ פי"א בזבלין לפי פתחיה באכסניא לפי אדם וכ"ה בבבלי י"א ב'.