שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא א׳:א׳:ב׳

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא א׳:ג׳:ג׳ »

1 הלכה: הַשּׁוּתָפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה כול׳. הֵיךְ תַּנִּינָן תַּמָּן. אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּהֵא אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה. אָמְרֵי. תַּמָּן בְּשֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן רוֹצִין. בְּרַם הָכָא בְּשֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין. וַאֲפִילוּ תֵימַר הָכָא בְּשֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן רוֹצִין. רָצָה זֶה כוֹפִין לָזֶה. רָצָה זֶה כוֹפִין לָזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹפִין בַּחֲצֵירוֹת וְאֵין כּוֹפִין בַּגַּגּוֹת. רִבִּי נָסָה סְבַר מֵימַר. בֶּחָצֵר שֶׁהִיא לְמַעֲלָה מִן הַגַּג. אֲבָל גַּג שֶׁהוּא לְמַעֲלָה מִן הֶחָצֵר כּוֹפִין. רִבִּי יוֹחָנָן סְבַר מֵימַר. בֶּחָצֵר שֶׁהִיא לְמַעֲלָה מִן הַגַּג כּוֹפִין. אֲבָל גַּג שֶׁהוּא לְמַעֲלָה מִן הֶחָצֵר אֵין כּוֹפִין.

פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא א׳:א׳:ב׳

1 ואפי' תימר הכא בשאין שניהן רוצין רצה זה כופין כו'. — צ"ל: ואפי' תימר הכא והכא בשאין שניהן רוצין פי' אלא אחד מהן תמן בשאין בו כדי חלוקה ברם הכא בשיש בו כדי חלוקה רצה זה כופין כו'.

2 ר' יוחנן סבר מימר בחצר שהיא למעלה מן הגג כופין כו'. — צ"ל: ר' יונה פי' הוא היה בזמנו של ר' נסא סבר מימר בחצר שהוא למעלה מן הגג כופין פי' שבחצר משתמשין בכל שעה ורואה תמיד מה שבגג אבל גג שהוא למעלה מן החצר אין כופין פי' שבעל החצר אינו יכול לראות מה שעל הגג ובגג אין השימוש תדיר ובעל החצר יכול לעשות בשעה שאין שום אדם על הגג, ור' נסא סבר להפך בגג שהוא למעלה מן החצר חיישינן להיזק ראייה מן הגג לחצר שמשתמשין בו תדיר אבל חצר שהוא למעלה מן הגג לא חיישינן להיזק ראייה מחצר לגג שאין משתמשין בגג אלא דרך עראי ומגג לחצר שלמעלה הימנו אינן יכולין לראות, ובתוספתא פי"א דב"מ "היתה חצירו למעלה מגגו של חבירו אינו זקוק לו" והיינו כר' נסא וע' בבלי ו' ב'.

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בבא בתרא א׳:ג׳:ג׳ »