מקור תלמוד ירושלמי עבודה זרה ד׳:ד׳
4 משנה: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי אֲסוּרָה מִיָּד וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל מִשְּׁתֵּיעָבֵד. נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי. הַמְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה בִּיטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ. בִּיטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ מְשַׁמְּשֶׁיהָ מְבוּטָּלִין וְהִיא אֲסוּרָה:
5 הלכה: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּנָכְרִי אֲסוּרָה מִיָּד כול׳. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בְּאוּמָּן שֶׁעוֹשֶׂה לִמְכּוֹר לַשּׁוּק הִיא מַתְנִיתָא. שֶׁכֵּיוָן שֶׁגְּמָרָהּ דָּבָר בָּרִיא שֶׁהִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁהִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ בְּדָא תַנִּינָן. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּנָכְרִי אֲסוּרָה מִיָּד וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתֵּיעָבֵד.
6 רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הַחוֹצֵב צֶלֶם לָעֲבוֹדָה זָרָה. אַף עַל גַּב דְּאַתְּ אָמַר. אֵין קַרְקַע נֶאֱסָר. מַתְרִין בּוֹ עַל כָּל סִיתּוּת וְסִיתּוּת. לִכְשֶׁיִּתָּלֵשׁ לוֹקֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. הָעוֹשֶׂה צֶלֶם לָעֲבוֹדָה זָרָה. אַף עַל גַּב דְּאַתְּ אָמַר. אֵין דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים נֶאֱסַר. מַתְרִין בּוֹ עַל כָּל קוּרְנָס וְקוּרְנָס. לִכְשֶׁיִּיגָּמֵר לוֹקֶה.
7 עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּנָכְרִי אֲסוּרָה מִיָּד לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ בִּיטּוּל. וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל מִשֶּׁתֵּיעָבֵד לְפִיכָךְ אֵין לָהּ בִּיטּוּל. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לֵית כָּאן לְפִיכָךְ. אֶלָּא אֵין לָהּ בִּיטּוּל וְיֵשׁ לָהּ בִּיטּוּל. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּנָכְרִי אֲסוּרָה מִיָּד. דִּכְתֵיב אַבֵּד תְּאַבְּדוּן. מִיָּד. וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁתֵּיעָבֵד. דִּכְתִיב אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה וגו׳. לִכְשֶׁיָּשִׂים. וְאִית דְּמַחְלִפִין לֵיהּ. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל אֲסוּרָה מִיָּד. דִּכְתִיב אָרוּר הָאִישׁ. וְשֶׁלְּנָכְרִי עַד שֶׁתֵּיעָבֵד. דִּכְתִיב אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם שְׁמוּאֵל שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. אִם יָרַשְׁתּוֹ כְּשֶׁהוּא אֱלוֹהַּ בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ. וְאִם לָאו אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי שָׁמַע לוֹן מִן הָדָא. לֹא תַחְמוֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם. אַתְּ אֵין אַתְּ חוֹמֵד וְלוֹקֵחַ. אֲחֵרִים חוֹמְדִין וְאַתְּ לוֹקֵחַ.
8 רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְבַר דְּרוֹסַיי. חוּת וּתְבַר כָּל אִילֵּין צְלָמַיָיא דְּגַו דֵּימוֹסִיֹן. וּנְחַת וּתְבַר כּוּלְּהוֹן פָּרָא חַד. וְלָמָּה כֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִפְּנֵי שֶׁנֶּחֱשָׁד יִשְׂרָאֵל אַחֵר לִהְיוֹת מַקְטִיר עָלָיו.
9 רִבִּי חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. רִבִּי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן במה. הַנָּכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁלַּחֲבֵירוֹ. אֲמַר לֵיהּ. עַד דַּהֲוָה חֵיילָךְ עֲלָךְ. כֵּן אִית תַנָּיֵי תַנֵּי. הַנָּכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ. לָאו בְנִי. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהּ בִּיטּוּל לְעוֹלָם. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהּ בִּיטּוּל לְעוֹלָם. רַב מַתְנֵי בְשֵׁם טַעֲמָא דְאָהֵן תַּנָּיָיא אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה. לְעוֹלָם.
10 בַּר קַפָּרָא אַשְׁכָּח חַד עֶיזְקָא צָר. חַד טֲלִי אֲרָמַאי הֲוָה פְרִי בַּתְרֵיהּ. הֲוָה מָחִי לֵיהּ הֲוָה מֵיקַל לֵיהּ. הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. רוֹק עֲלָהּ. וְהוּא לָא מְקַבֵּל עֲלוֹי. אַשְׁתִּין עֲלָהּ. וְהוּא לָא מְקַבֵּל עֲלוֹי. הָדָא אָמְרָה. נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁלַּחֲבֵירוֹ עַל כַּרְחוֹ. וְהוּא שֶׁיּוֹדֵעַ טִיב עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ. הָדָא אָמְרָה. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲבָדָהּ יִשְׂרָאֵל אֵין לָהּ בִּיטּוּל לְעוֹלָם. וְתֵיעָשֶׂה כַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ וּתְהֵא בְטֵילַה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כָּל שֶׁאִילּוּ מֵאֵילֶיהָ הִיא בְטֵילָה יִשְׂרָאֵל מְבַטְּלָהּ. וְכָל שֶׁאִילּוּ מֵאֵילֶיהָ אֵינָהּ בְּטֵילָה אֵין יִשְׂרָאֵל מְבַטְּלָהּ.
11 רַב אָמַר. בִּימוֹס לָא בְטִיל. הָא אִם בִּיטְּלוֹ בָטֵל. מִחְלְפָת שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. תַּמָּן הוּא אָמַר. מִזּוֹ הַמַּתִּיךְ כּוֹס לָעֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱסָר מִיָּד. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּשֶׁקִּיטֵּר וְכָאן בְּשֶׁלֹּא קִיטֵּר. וַאֲפִילוּ תֵימַר. כָּאן וְכָאן בְּשֶׁקִּיטֵּר. רַב כְּדַעְתֵּיהּ. דְּרַב אָמַר. מִזּוֹ הַמַּתִּיךְ כּוֹס לָעֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱסָר מִיָּד.
12 רַב אָמַר. בִּימוֹס לֹא בָטֵל. הָא מְשַׁמְּשִׁין בָטְלוּ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. תַּמָּן אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁהִילְּכוּ לָהֶם הַמְהַלְּכִים בְּדֶרֶךְ אֲחֶרֶת. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵן. כָּאן בְּשֶׁקִּיטֵּר וְכָאן בְּשֶׁלֹּא קִיטֵּר. וַאֲפִילוּ תֵימַר. כָּאן וְכָאן בְּשֶׁקִּיטֵּר. רַב כְּדַעְתֵּיהּ. דְּרַב אָמַר. מִזּוֹ הַמַּתִּיךְ כּוֹס לָעֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱסָר מִיָּד.
13 אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מַצֵּבָה כָּל שֶׁהִיא יְחִידִית. מִזְבֵּחַ כָּל שֶׁאֲבָנָיו מְרוּבּוֹת. חִזְקִיָּה אָמַר. מַצֵּבָה כֵּיוָן שֶׁנִּפְגְּמָה בִּיטְלָה. מִזְבֵּחַ צָרִיךְ לְפַגֵּם כָּל אֶבֶן וָאֶבֶן. מַתְנִיתָא דְחִזְקִיָּה פְלִיגָא עֲלוֹי. נָתַצְתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַנַּח לוֹ. שִׁבַּרְתָּ אֶת הַמַּצֵּבָה הַנַּח לָהּ. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רִבִּי חִיָיה רִבִּי בָּא רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה. בְּשׂוּמוֹ כָּל אַבְנֵי מִזְבֵּחַ כְּאַבְנֵי גִיר מְנוּפָּצוֹת. רְדוֹף אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁתְּקַעְקֵעַ בֵּיצָתָם מִן הָעוֹלָם. בְּרַם הָכָא. שִׁבַּרְתָּ הַמַּצֵּבָה הַנַּח לָהּ. נָתַצְתָּ הַמַּצֵּבָה הַנַּח לָהּ.
14 כְּתִיב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִים וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם. לֹא הִיא עֲשִׂיָיה הִיא קִימָה. אָמַר רִבִּי הִילָא. עֲשִׁיָיה כַתְּחִילָּה. קִימָה כָּל שֶׁאִילּוּ תִפּוֹל לֹא יְקִימֶינָּה. כְּתִיב וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחוֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבוֹתָם. וּמְנַיִין לִיתֵּן אֶת הֶאָמוּר בָּזֶה לָזֶה וְאֶת הֶאָמוּר בָּזֶה לָזֶה. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה לִצְדָדִין אִיתְאֲמָרַת. אוֹ שִׁיבּוּר אוֹ גִידּוּעַ אוֹ נְתִיצָה לְכָל אַחַת וְאַחַת.
פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עבודה זרה ד׳:ד׳
4 אע"ג דאת אמר אין דבר שיש בו רוח חיים נאסר כו'. — צ"ל: אע"ג דאת אמר אין דבר שלא נגמרה מלאכתו נאסר כמבואר בבבלי י"ט ב' מתרין בו כו'.
5 ריב"נ בשם שמואל שמע לה מן הדא כו'. — פי' זה ששנינו גוי מבטל ע"ז שלו וע' בבלי נ"ב א'.
6 רב מתני בשם טעמא דאהן תנייא כו'. — צ"ל: רב מתנה בשם רב טעמא כו'.
7 בר קפרא אשכח חד עיזקא כו'. — ע' בבלי מ"ג א' מעשה זה בר' אלעזר הקפר, ומוכח שבר קפרא הוא עצמו ר' אלעזר הקפר; ועוד בברכות פ"ב ה"ח ר' חייה בר אדא בר אחתיה דבר קפרא אבל בפסיקתא רבתי פיסקא כ"ה אלא דחסר שם שם אביו אבל מובא בשלמות בילקוט מלכים רמז רכ"א חייא בן אחותו של ר' אלעזר הקפר, ואותו ענין בפסיקתא דר"כ פיסקא י"א חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא; ועוד במכילתא פ' בא עה"פ והיה לכם למשמרת ר"א הקפר ברבי אומר כו' שלא נחשדו על העריות ולא על לשון הרע ולא שנו את שמם כו', ואותו ענין בויק"ר פל"ב אות ה' בשם בר קפרא; וע' גיטין פ"ג ה"ז "תני בד קפרא אין לך אדם שאינו בא לידי מדה זו אם לא הוא בנו אם לא בנו בן בנו", ואותו ענין בבבלי שבת קנ"א ב' בשם ד' אלעזר הקפר.
8 צר חד טלי. — פי' ראה נער אחד, ודלא כפ"מ.
9 הדא אמרה ע"ז שעבדה ישראל אין לה ביטול כו'. — צ"ל: הדא אמרה ע"ז שזכה בה ישראל אין לה ביטול לעולם פי' שהרי כאן לא זכה בה בר קפרא טרם שביטלה הגוי ותיעשה כע"ז כו' וכעין זה הקשו בבבלי מ"ג א' א"ר זעירא כל שהניחה מאליו היא בטלה אצל ישראל וכל שלא הניחה מאליו אינה בטלה אצל ישראל פי' וכאן באונס אבדה הטבעת מהגוי רב אמר בימוס לא בטל פי' מפני שלעולם מקטירין עליו וכעין זה בבבלי נ"ג ב' דרב אמר בימוס שנפגם אסור הא משמשיו פי' הכלים שמשמשין בהן על הבימוס, ומה דאיתא בינתיים "רב אמר בימוס לא בטיל הא אם ביטלו כו'" מיותר כי כפול ומשובש בטלין מחלפה שיטתיה דרב תמן אמר רב ששת בשם רב בשהילכו להן המהלכין דרך אחרת פי' דזה ששנינו במ"ו "מפני שמעמידין אותן בשעה שהמלכים עוברין" היינו שהמלכים עוברין בדרך אחרת, וכעין זה בבבלי נ"ג ב' בשם ר' יוחנן והכא הוא אמר הכן פי' דבימוס לא בטל כו' ואפי' תימר כאן וכאן בשלא קיטר רב כדעתיה דרב אמר מזו המתיך כוס לע"ז נאסר מיד פי' וה"נ מאחר שעשאו לבימוס כדי להקטיר עליו הוי כאלו כבר הקטיר עליו אבל בימוס של מלכים אין עושין אותו על מנת להקטיר עליו אלא באופן שיצוה המלך.
10 מזבח צריך לפגם כל אבן ואבן מתניתא דחזקיה כו'. — צ"ל: מזבח צריך לפגם כל אבן ואבן ר' זעירא ר' יצחק בר נחמן בשם ר' הושעיה ר' חייה בר בא ר' לעזר בשם ר' הושעיה בשומו כל אבני מזבח כאבני גיר מנופצות מתניתא פליגא עלוי דחזקיה נתצת את המזבח הנח לו פי' הרי שדיו בנתיצה וא"צ לפגם כל אבן ואבן שברת את המצבה הנח לה תיפתר רדוף אחריהם עד שתקעקע ביצתם מן העולם פי' שבזמן יהושע דוקא דיו בנתיצה שהרי צריכין לרדוף אחרי הגוים ברם הכא שברת המצבה הנח לה מזבח עד שיפגם כל אבן ואבן וע' בבלי מ"ה ב' כתיב לא תעשון כו'.