שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עבודה זרה ד׳:ג׳

3 משנה: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גִינָּה וּמֶרְחָץ נֶהֱנִין מֵהֶן שֶׁלֹּא בְטוֹבָה וְאֵין נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה. הָיָה שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אֲחֵרִים נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה וְשֶׁלֹּא בְטוֹבָה:

4 הלכה: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיָה לָהּ גִינָּה כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. בְּטוֹבַת הַכּוֹמָרִין וְשֶׁלֹּא בְטוֹבַת הַכּוֹמָרִין. חָלִילִין שֶׁלָּעֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר לְמוֹכְרָן. אִם הָיוּ מַעֲלִין שָׂכָר לַמְּדִינָה אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן צוֹרֶךְ לָעֲבוֹדָה זָרָה מוּתָּר לְמוֹכְרָן. חָנוּת שֶׁלָּעֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר לְשׂוֹכְרָהּ. אִם הָיְתָה מַעֲלָה שָׂכָר לַמְּדִינָה אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשִׂין בָּהּ צוֹרֶךְ לָעֲבוֹדָה זָרָה מוּתָּר לְשׂוֹכְרָהּ. הַגּוֹבֶה לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר לִיתֵּן לוֹ. אִם הָיָה מַעֲלֶה שָׂכָר לַמְּדִינָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גוֹבֶה לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה מוּתָּר לִיתֵּן לוֹ. וּמַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. הָיָה שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אֲחֵרִים נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה וְשֶׁלֹּא בְטוֹבָה.