שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עבודה זרה ד׳:י״א:ב׳

« שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עבודה זרה ד׳:י׳:ב׳ שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עבודה זרה ד׳:י״א:ג׳ »

11 הלכה: נָכְרִי שֶׁנִּמְצָא כול׳. רַב שֵׁשֶׁת בְּשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁיִהְיֶה לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוֹר. אֲבָל אֵין לֹו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי הַחוֹב לַעֲמוֹד בַּגִּיתּוֹת וּבְגָרְנוֹת. הֲווֹן בָּעוּ מֵימַר. מָאן דָּמַר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. בְּתוֹךְ לְפִישּׁוּט יָדַיִים. וּמָאן דָּמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. חוּץ לְפִישּׁוּט יָדַיִים. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת. כְּשֵׁם שֶׁנָּתְנוּ פִּישּׁוּט יָדַיִים בְּטָהֳרוֹת כָּךְ נָתְנוּ פִּישּׁוּט יָדַיִים בְּיַיִן נֶסֶךְ. אֶלָּא כֵינִי. מָאן דָּמַר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. בְּתוֹךְ פִּישּׁוּט יָדַיִים. וּמָאן דָּמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. וּבִלְבַד חוּץ לְפִישּׁוּט יָדַיִים.

פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עבודה זרה ד׳:י״א:ב׳

11 הורה ר' אמי לרדות עמו אסור פי' שאסור לרדות פת מתנור עם נחתום שעושה בטומאה ודכוותה לזלוף עמו אסור פי' להוציא יין מגת ולמלא החביות עם ישראל שעושה בטומאה וע' מ"ש לעיל ה"ח.

12 אבל אין לו מלוה על אותו הבור שכן דרך כו'. — חסר וכצ"ל: אבל אין לו מלוה על אותו הבור מותר ושמואל אמר אפי' אין לו מלוה על אותו הבור ונשמט מן "הבור" עד "הבור", וביאור זה דלשמואל בכל אופן אסור וע' בבלי סמ"ך ב' דאיתא בשם שמואל להפך וכדעת רב כאן שכן דרך בעלי החוב כו' מ"ד והוא שיהא לו עליו מלוה על אותו הבור בתוך לפישוט ידיים פי' דכמו שהוא מיקל שאינו אסור אא"כ יש לו מלוה על אותו הבור כן הוא מיקל שאינו אסור אא"כ מצאו עומד בתוך לפישוט ידיים שממקומו היה יכול ליגע כו' כך נתנו פישוט ידים ביין נסך פי' שאינו אסור אא"כ יכול לפשוט ידיו ממקומו וליגע, וע' בבלי ע' ב' כו' ומאן דמר אע"פ שאין עליו מלוה על אותו הבור ובלבד תוך לפישוט ידים ר' אבין בשם שמואל הלכה כר"ש ר' אבין בשם שמואל אני כפרת ר"ש שהיה או מתיר כו' כן העתיק בשו"ת להרמב"ן סימן קע"ה.