מקור תלמוד ירושלמי עבודה זרה ג׳:ט׳
9 משנה: שָׁלשׁ אֲשֵׁירוֹת הֵן. אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִלָּה לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי זֶה אָסוּר. גִּדְּעוֹ וּפִסְּלוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה וְהֶחֱלִיף נוֹטֵל מַה שֶּׁהֶחֱלִיף. הֶעֱמִיד תַּחְתָּיו עֲבוֹדָה זָרָה וּבִיטְּלָהּ הֲרֵי זֶה מוּתָּר.
10 הלכה: שָׁלשׁ אֲשֵׁירוֹת הֵן כול׳. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. פִּיתַּח בָּהּ פִּיתּוּחִים אֵינָהּ בְּטֵילָה. לָכֵן צְרִיכָה אֲפִילוּ הֶעֱבִיר הַפִּיתּוּחִים. תַּנֵּי. הִרְכִּיב נוֹטֵל מַה שֶׁהִרְכִּיב. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. וְהוּא שֶׁהִרְכִּיב בָּהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וְהוּא שֶׁהֶעֱמִיד תַּחְתֶּיהָ עֲבוֹדָה זָרָה. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן אָמַר רִבִּי אִמִּי פִּיתַּח בָּהּ פִּיתּוּחִים אֵינָהּ בְּטֵילָה. וְסָבְרִנָן מֵימַר. אֲפִילוּ הֶעֱבִיר אֶת הַפִּיתּוּחִים. וָכָא אָמַר אָכֵן. חוֹמֶר הוּא בַפִּיתּוּחַ.
11 תַּנֵּי. הִרְכִּיב נוֹטֵל מַה שֶׁהִרְכִּיב. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. וְהוּא שֶׁהִרְכִּיב בָּהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וְהוּא שֶׁהֶעֱמִיד בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה.
12 עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר שְׁתֵּי אֲשֵׁירוֹת הֵן. וְהָתַנִּינָן. ג׳ אֲשֵׁירוֹת הֵן. כָּאן לְשָׁעָה כָאן לִשְׁהוֹת.
פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עבודה זרה ג׳:ט׳
9 א"ר ינאי והוא שהרכיב בה לע"ז ר' הילא כו'. — צ"ל: והוא שהרכיב בה לע"ז לית הדא פליגא על רשב"ל דמר ר' אמי בשם רשב"ל פיתח בה פיתוחים אינה בטילה כו' וכא את אמר הכין פי' דהרכיב נוטל מה שהרכיב חומר הוא בפיתוח ר' הילא בשם ר' לעזר והוא שהעמיד תחתיה ע"ז על דעתיה דר' לעזר שתי אשרות הן כו' ומה שבינתיים כפול ומיותר.