מקור סוכה כ״ב ב
1 פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה — אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת, אַרְבָּעָה — צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת.
2 וְכֵן שְׁתֵּי קוֹרוֹת הַמַּתְאִימוֹת, לֹא בָּזוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ וְלֹא בָּזוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ, אִם מְקַבְּלוֹת אָרִיחַ לְרׇחְבּוֹ טֶפַח — אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת, וְאִם לָאו — צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת,
3 רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם מְקַבְּלוֹת אָרִיחַ לְאׇרְכּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים — אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת. וְאִם לָאו — צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת.
4 הָיוּ אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רוֹאִין הָעֶלְיוֹנָה כְּאִילּוּ הִיא לְמַטָּה, וְאֶת הַתַּחְתּוֹנָה כְּאִילּוּ הִיא לְמַעְלָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא עֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, וְהַתַּחְתּוֹנָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. הָא זֶה וְזֶה בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים — אָמְרִינַן חֲבוֹט רְמִי אַף עַל גַּב דְּלֵית בֵּיהּ טֶפַח!
5 אֲמַר לֵיהּ, תָּרֵיץ וְאֵימָא הָכִי: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא עֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים, אֶלָּא בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים, וְהַתַּחְתּוֹנָה סְמוּכָה לָהּ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה. אִי נָמֵי: בִּלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא תַּחְתּוֹנָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, אֶלָּא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, וְעֶלְיוֹנָה סְמוּכָה לָהּ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, אֲבָל שְׁלֹשָׁה, כֵּיוָן דְּלֵית בֵּיהּ טֶפַח — לָא אָמְרִינַן חֲבוֹט רְמִי.
6 וְשֶׁצִּילָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ כְּשֵׁרָה. הָא כִּי הֲדָדֵי — פְּסוּלָה. וְהָא תְּנַן בְּאִידַּךְ פִּירְקִין: וְשֶׁחֲמָתָהּ מְרוּבָּה מִצִּילָּתָהּ פְּסוּלָה, הָא כִּי הֲדָדֵי — כְּשֵׁרָה!
7 לָא קַשְׁיָא: כָּאן מִלְּמַעְלָה, כָּאן מִלְּמַטָּה. אָמַר רַב פָּפָּא, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: כְּזוּזָא מִלְּעֵיל, כְּאִיסְתְּרָא מִלְּתַחַת.
8 מְעוּבָּה כְּמִין בַּיִת. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְעוּבָּה כְּמִין בַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִין מִתּוֹכָהּ — כְּשֵׁרָה. אֵין כּוֹכְבֵי חַמָּה נִרְאִין מִתּוֹכָהּ — בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.
9 מַתְנִי׳ הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה אוֹ בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה — כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ עַל גַּבֵּי גָּמָל — כְּשֵׁרָה, וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.
10 שְׁתַּיִם בָּאִילָן וְאַחַת בִּידֵי אָדָם, אוֹ שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן — כְּשֵׁרָה, וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. שָׁלֹשׁ בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן — כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.
פירוש שערי תורת בבל על סוכה כ״ב ב
1 כב ב רש"י ד"ה רשב"ג וכו' רשב"ג להקל בא וכו'.—פי' דאי להחמיר ה"ל לחלוק בקורה דעלמא.
2 שם תוספות ד"ה כזוזא וכו' מחמת שהוא רחוק ממנו וכו'.—פי' דהמביט על האויר המפסיק בין הסכך אין ראייתו תופסת מה שבין הסכך אלא עוברת למעלה עד רום שמים הרחוק מאד. ועי' מ"ש ע"ז בר"נ על הרי"ף כאן. ואולי נתכוין לדברינו. ומ"מ העיקר כפירש"י, וכ"ה בפיה"מ להרמב"ם ברפ"א. ומה שהקשו ע"ז התוס', דהא האיסתרא היא פחותה מזוז, הדבר ברור שאינה פחותה אלא בשווי, ומ"מ היא גדולה ברחבה והיקפה הרבה יותר מן הזוז, שהזוז הוא של כסף והאיסתרא היא מז' חלקים של נחשת וחלק אחד של כסף וגדלה כסלע כסף כמו שכתב הרמב"ם בפ"ג ה"י מהל' חובל. והקושיא השניה שהקשו התוס' על פירש"י כבר תורצה יפה ברא"ש ובר"נ. והרא"ש כתב עוד פירוש ג' בשם העיטור, שהחמה למטה היא פחות מן האויר שלמעלה. אבל אין זה נכון והנסיון מראה להיפך. ועי' מ"מ פ"ה הט"ז מהל' סוכה שכתב, דמבואר בחכמת הראיות במופת, שאור השמש הנכנס בחור מרובה על החור.