מקור סוכה י״ט א
1 כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַב. אַבָּיֵי כְּרַב, וְרָבָא אָמַר לָךְ: עַד כָּאן לָא אָמַר רַב הָתָם אֶלָּא דִּמְחִיצוֹת לְאַכְסַדְרָה הוּא דַּעֲבִידִי, אֲבָל הָכָא דְּלָאו לְהָכִי עֲבִידִי, לָא.
2 תְּנַן: וְכֵן חָצֵר הַמּוּקֶּפֶת אַכְסַדְרָה. וְאַמַּאי? נֵימָא פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם!
3 תַּרְגְּמַהּ רָבָא אַלִּיבָּא דְּאַבָּיֵי: כְּשֶׁהִשְׁוָה אֶת קֵירוּיוֹ.
4 בְּסוּרָא מַתְנִי לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּהַאי לִישָּׁנָא. בְּפוּמְבְּדִיתָא מַתְנִי: סִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁאֵין לָהּ פַּצִּימִין, דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה. יֵשׁ לָהּ פַּצִּימִין, אַבָּיֵי אָמַר: כְּשֵׁרָה, רָבָא אָמַר: פְּסוּלָה. אַבָּיֵי אָמַר כְּשֵׁרָה — אָמְרִינַן לָבוּד. רָבָא אָמַר פְּסוּלָה — לָא אָמְרִינַן לָבוּד. וְהִלְכְתָא כְּלִישָּׁנָא קַמָּא.
5 רַב אָשֵׁי אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב כָּהֲנָא דְּקָא מְסַכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁאֵין לָהּ פַּצִּימִין. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר מָר הָא דְּאָמַר רָבָא: יֵשׁ לָהּ פַּצִּימִין כְּשֵׁרָה, אֵין לָהּ פַּצִּימִין פְּסוּלָה! אַחְוִי לֵיהּ, נִרְאֶה מִבִּפְנִים וְשָׁוֶה מִבַּחוּץ.
6 אִי נָמֵי, נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים.
7 דְּאִתְּמַר: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים, נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי. וְלֶחִי הַיְינוּ פַּצִּימִין.
8 תָּנָא: פְּסָל הַיּוֹצֵא מִן הַסּוּכָּה — נִידּוֹן כַּסּוּכָּה. מַאי פְּסָל הַיּוֹצֵא מִן הַסּוּכָּה? אָמַר עוּלָּא: קָנִים הַיּוֹצְאִים לַאֲחוֹרֵי סוּכָּה.
9 וְהָא בָּעֵינַן שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת! בִּדְאִיכָּא. וְהָא בָּעֵינַן הֶכְשֵׁר סוּכָּה! בִּדְאִיכָּא. וְהָא בָּעֵינַן צִלָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ! בִּדְאִיכָּא.
10 אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וּלְגַוַּואי עֲבִידִי וּלְבָרַאי לָא עֲבִידִי — אֵימָא לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.
11 רַבָּה וְרַב יוֹסֵף אָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: הָכָא בְּקָנִים הַיּוֹצְאִים לִפְנִים מִן הַסּוּכָּה, וּמָשְׁכָא וְאָזְלָא חֲדָא דּוֹפֶן בַּהֲדַיְיהוּ. מַהוּ דְּתֵימָא: הָא לֵית בַּהּ הֶכְשֵׁר סוּכָּה, קָא מַשְׁמַע לַן.
12 רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְסוּכָּה שֶׁרוּבָּהּ צִלָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ, וּמִעוּטָהּ חֲמָתָהּ מְרוּבָּה מְצִלָּתָהּ. מַהוּ דְּתֵימָא: תִּפְּסַל בְּהָךְ פּוּרְתָּא, קָא מַשְׁמַע לַן. וּמַאי יוֹצֵא — יוֹצֵא מֵהֶכְשֵׁר סוּכָּה.
13 רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִסְכָךְ פָּסוּל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, בְּסוּכָּה קְטַנָּה. וּמַאי ״יוֹצֵא״ — יוֹצֵא מִתּוֹרַת סוּכָּה.
14 מַתְקֵיף לַהּ רַב הוֹשַׁעְיָא: לֹא יְהֵא אֶלָּא אֲוִיר, וַאֲוִיר פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים בְּסוּכָּה קְטַנָּה מִי פָּסֵיל?
15 אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: זֶה מִצְטָרֵף וִישֵׁנִים תַּחְתָּיו, וְזֶה מִצְטָרֵף וְאֵין יְשֵׁנִים תַּחְתָּיו.
16 וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּאִצְטְרוֹפֵי מִצְטָרֵף וְהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ כָּשֵׁר? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁב: אִין,
פירוש שערי תורת בבל על סוכה י״ט א
1 יט סע"א וזה מצטרף ואין ישנין תחתיו.—פי' רש"י דהאויר מצטרף בסוכה קטנה אבל אין ישנים תחתיו. ויש לעיין איך אפשר לישן בסוכה קטנה שאינה אלא שבעה טפחים ופחות מג' טפחים ממנה אויר באופן שלא יישן תחת האויר, דהא ראשו ורובו של אדם הם ששה טפחים כמו שכתב ברא"ש ראש פרק זה. ואולי נאמר דודאי ראשו ורובו של אדם באורכו הם ששה טפחים, אבל רוחב האדם אינו אלא ארבעה טפחים כדמשמע מדאמר מר קשישא לעיל ח א, דתלתא גברי בתרתי אמתי יתבי, לפיכך אם האויר פחות מג' טפחים הולך מכותל האמצעי עד פתח הסוכה סמוך לכותל ימין, ה"ז יכול לישן בסוכה זו סמוך לכותל שמאל, ארכו לאורך הסוכה ותחת הסכך שארכו ז' טפחים, ורחבו לרוחב הסוכה שיש בה סכך רחב ד' טפחים. אלא שבירושלמי פרק זה ה"ז משמע שא"א לישן תחת סכך הכשר בלבד בסוכה קטנה, שאין בה סכך כשר אלא ד' טפחים. וצ"ל שאף שגם רוחב האדם אינו אלא ד' טפחים, מ"מ דרך האדם להתהפך בשעה שהוא ישן עי' זבים פ"ד מ"ד. ואי אפשר שלא יישן תחת סכך הפסול.