שערי תורת בבל על סוטה י״ב ב

« שערי תורת בבל על סוטה י״ב ×¢×´× שערי תורת בבל על סוטה י״ד ×¢×´× »

1 יב ב וכן אתה מוצא בשיני רשעים וכו'.—עי' רש"י דפירש זה על עוג מלך הבשן, שכ"ה בברכות שם, וא"כ ה"ל למימר "רשע" בלשון יחיד. אבל מצינו באותיות דר"ע אות שי"ן, "שעתידין שיניהם של אוכליהם של ישראל להיות יוצאין מפיהם עשרים ושתים אמות", והוא ט"ס וצ"ל: עשרים וארבע אמות, וכ"ה בתנא דבי אליהו רבה פכ"ו ע"ש.

1 תנא דבי אליהו רבה פתח ↗

דבר אחר וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנכי ה' אלקיך ברוך המקום ברוך הוא שבחר בהן בישראל יותר מבכל העכו"ם וקנה אותם קנין גמור וקרא אותם בנים ועבדים לשמו ולפעמים הוא מדבר עמהם בלשון רבים ולפעמים מדבר עמהם בלשון יחיד וכל כך למה בשביל האהבה שהוא אוהב את ישראל ומשמחה שהוא משמח בהם וכך אמר הקב"ה לישראל בני אני הוא שישבתי תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם עד שדרשתי וחקרתי וצרפתי ובחנתי את כל דברי התורה הזאת ומיום שנברא העולם עד אותה שעה אני יושב על כסא הכבוד שלי שליש היום אני קורא ושונה ושליש היום אני דן את כל העולם כולו ושליש היום אני עושה צדקה וזן ומפרנס ומכלכל את כל העולם ואת כל מעשי ידי אני הוא שהנחתי כל ע' לשונות שבארץ ובאתי ונדבקתי בכם וקראתי אתכם אלקים והשויתי את שמכם לשמי הגדול וקראתי אתכם אחי ורעי אני הוא עד שלא נברא העולם ואני הוא משנברא העולם אני הוא בעולם הזה ואני הוא בעולם הבא דברים ל״ב:ל״ט אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא שנאמר ישעיהו מ״ג:י׳ למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה אנכי אנכי ה' ואין מבלעדי מושיע ונאמר ישעיהו מ״ה:כ״א הלא אני ה' ואין עוד אלקים מבלעדי אל צדיק ומושיע אין זולתי ונאמר ישעיהו מ״ו:ט׳ כי אנכי אל ואין עוד אלקים ואפס כמוני. ד"א אנכי ה' אלקיך מלמד שנסתכל הקב"ה בעולם כולו מתחלת העולם ועד סוף העולם וצפה בעשרה אנשים שבעטו בו ואלו הן א' מיכה ב' ירבעם ג' בן הישראלית ד' מקושש ה' אבשלום ו' יואב ז' שמשון ח' עכן ט' עדי נבות י' אחאב אנכי ה' אלקיך בעט מיכה לא יהיה לך אלקים אחרים בעט ירבעם לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא בעט בן הישראלית זכור את יום השבת לקדשו בעט מקושש כבד את אביך ואת אמך בעט אבשלום לא תרצח בעט יואב לא תנאף בעט שמשון לא תגנוב בעט עכן לא תענה בעטו עדי נבות לא תחמוד בעט אחאב. ד"א אנכי ה' אלקיך אמר הקב"ה לישראל אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם אני אמרתי אלקים אתם וגו' תהלים פב עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם אכן כאדם תמותון תהלים פב לא יהיה לך אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם ויקרא כ״ו:ט׳ ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם ונתתי פני בכם ונגפתם לפני אויביכם ויקרא כ״ו:י״ז לא תשא אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם ישעיהו ס״ב:ח׳ נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאויביך וגו' עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם וחרה אף ה' בכם דברים י״א:י״ז זכור את יום השבת לקדשו אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם ישעיהו נ״ח:י״ד אז תתענג על ה' וגו' עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם ויקרא כ״ו:ל״ד אז תרצה הארץ את שבתותיה וגו'. כבד את אביך ואת אמך וגו' אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם ישעיהו ס״ב:ב׳ וראו גוים צדקך עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם יחזקאל ה׳:י׳ לכן אבות יאכלו בנים וגו'. לא תרצח אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם וחרב לא תעבור בארצכם ויקרא כ״ו:ו׳ עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם ויקרא כ״ו:ל״ג והריקותי אחריכם חרב וגו'. לא תנאף אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם ירמיהו ל״א:י״ג אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדו עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם הושע ד׳:י״ד לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה וגו'. לא תגנוב אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם דברים ז׳:ט״ז ואכלת את כל העמים עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם ירמיהו נ״א:ל״ד אכלני הממני נבוכדנאצר מלך בבל וגו'. לא תענה אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם ואתם עדי נאם ה' ישעיהו מ״ג:י״ב עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם איכה ב׳:י״ג מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלים מה אשוה לך ואנחמך וגו'. לא תחמוד בית רעך וגו' אם קיימתם אתם אותו נתקיים בכם ולא יחמוד איש את ארצך וגו' שמות ל״ד:כ״ד עכשיו שעברתם עליו נתקיים בכם מיכה ב וחמדו שדות וגזלו וגו': ד"א אנכי ה' אלקיך קיימו יוסף שנאמר ויאמר אליהם יוסף אל תיראו כי התחת אלקים אני בראשית נ׳:י״ט לא יהיה לך וגו' קיימו יעקב שנאמר בראשית ל״ה:ב׳ ויאמר יעקב אל ביתו וגו' הסירו את אלקי הנכר אשר בתוככם וגו'. לא תשא קיימו יוסף שנאמר בראשית מ״ב:ט״ו חי פרעה אם תצאו מזה והלא הדברים ק"ו ומה כשהיה נשבע במלך ב"ו קיים את שבועתו אם נשבע בממ"ה הקב"ה עאכ"ו. זכור את יום השבת לקדשו קיימו יוסף שנאמר בראשית מ״ג:ט״ז ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבוח טבח והכן וגו'. ואין הכן אלא לשבת שנאמר שמות ט״ז:ה׳ והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו ומאי וטבוח טבח אלא מלמד שאמר יוסף לטבח פרע לפניהם את בית השחיטה והפרש לפניהם את גיד הנשה. ד"א זכור את יום השבת לקדשו קיימו חנניה מישאל ועזריה שנאמר ישעיהו נ״ו:ד׳ כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי. כבד את אביך ואת אמך קיימו יוסף שנאמר בראשית ל״ז:י״ג ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם וגו'. ד"א כבד את אביך ואת אמך קיים יצחק שהיה מושלך לפני אביו כשה לטבח. לא תרצח קיימו יוסף שלא שמע לאשת פוטיפר להרוג את פוטיפר. לא תנאף קיימו יוסף שנאמר בראשית לא ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים ומה ת"ל לאלקים אלא מלמד שנשבע לו ליצרו באלקים ואמר האלקים לא אעשה את הדבר הזה. ד"א לא תנאף קיימו בועז שנאמר רות ג׳:י״ג ליני הלילה וגו'. לא תגנוב קיימו יוסף שנאמר בראשית מ״ז:י״ד וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים וגו'. ד"א לא תגנוב קיימו השבטים שנאמר בראשית מ״ד:ח׳ הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליך מארץ כנען ואיך נגנוב מבית אדוניך כסף או זהב לא תענה וגו' ולא תחמוד קיים אברהם שנאמר בראשית י״ד:כ״ב ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך וגו' בלעדי רק אשר אכלו הנערים וגו'. ד"א אנכי ה' אלקיך ולא יהיה לך ולא תשא את שם ה' אלקיך לשוא מה ענין זה אצל זה אלא ללמדך שכל הרגיל בשבועות שוא ובשבועות שקר הרי זה כאילו עובד ע"ז ואינו עושה קורת רוח לפני מי שאמר והיה העולם ואינו מקבל עליו עול מלכות שמים שלימה. וכל מי שאינו רגיל בשבועת שוא ובשבועת שקר הרי זה עושה קורת רוח לפני הקב"ה ומקבל עליו עול מלכות שמים שלימה. אוי להם לרשעים שבשביל מעשיהם המקולקלים מביאין את עצמן לידי פסול והויין עניים עד יום מותן שנאמר זכריה ה׳:ד׳ הוצאתיה נאם ה' צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו הוצאתיה לאלתר ובאה אל בית הגנב זה הגונב דעת הבריות ואל הנשבע בשמי לשקר כמשמעו. כל העבירות שבתורה אם עבר עליהן נפרעין ממנו בגופו ועל שבועת שוא נפרעין ממנו בגופו ובממונו לכך נאמר וכלתו ואת עציו ואת אבניו ולא עוד אלא שהקב"ה מעיד עליו בעצמו שנאמר מלאכי ג׳:ה׳ וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעושקי שכר שכיר אלמנה ויתום וגו' ואומר ירמיהו כ״ט:כ״ג ואנכי היודע ועד נאם ה': ד"א לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא וזכור את יום השבת לקדשו מה ענין זה אצל זה אלא ללמדך שכל הרגיל בשבועת שוא ושקר הרי הוא אינו מקבל עליו עול מלכות שמים שלימה ומי שאינו רגיל בשבועת שוא ושקר הרי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים וכל הרגיל בשבועת שוא ושקר אינו נוחל את חיי עוה"ב וכל מי שאינו רגיל בשבועת שוא ושקר הרי הוא נוחל את חיי העוה"ב. לכן אל יאמר האדם בלבו לעצמו אני אהיה ירא שמים ואוהב את הקב"ה ע"מ שאעבור על אחת מכל המצות האמורות בתורה כי זהו סימן רע וחלק רע וגזירות קשות באות עליו. אלא כך יאמר אדם בלבו אני אהיה ירא שמים ואוהב את הקב"ה על מנת שלא אעבור אפי' על אחת מכל מצות האמורות בתורה וזהו סימן טוב וחלק טוב לו ואין חטא בא על ידו. תדע לך שכן הוא שהרי כשהיו ישראל במדבר מה נאמר בהם במדבר ט״ו:ל״א-ל״ג ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת אמר הקב"ה למשה מפני מה חלל זה את השבת אמר משה לפניו רבש"ע איני יודע א"ל הקב"ה למשה אני אומר לך כי בכל ששת ימי חול יש לו לישראל תפילין בראשו ובזרועו ורואה אותם וחוזר ממעשיו אבל עכשיו ביום השבת שאין לו תפילין בראשו ובזרועו לכן חלל זה את השבת. באותה שעה א"ל הקב"ה למשה משה צא וברור להם מצוה אחת שיהיו נוהגים בו בשבתות ובימים טובים זה מצות ציצית שנאמר במדבר ט״ו:ל״ח דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו' וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' וגו' ואין לדורותם אלא לדור תם ואין תם אלא יעקב שנאמר בראשית כ״ה:כ״ז ויעקב איש תם תם מגזל תם מגלוי עריות תם משפיכות דמים לפיכך הביאוהו ונתנוהו אצל עול מלכות שמים שהיא חמורה שמתחילין שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד ומסיימין ועשו להם ציצית וגו' הא למדת שקלה שבמצות הרי היא כחמורה וחמורה הרי היא כקלה. ד"א זכור את יום השבת לקדשו במה אתה מקדשו במקרא ובמשנה במאכל במשתה וכסות נקיה ובמנוחה שכל המענג את השבת כאלו הוא מכבד להקב"ה שנאמר ישעיהו נ״ח:י״ג וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד ללמדך אם קראת לשבת עונג אז לקדוש ה' מכובד. ואעפ"י שאמר ר"ע עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות מכל מקום יטול אדם בשר מעט ויין מעט ואל ירבה בבשר ויין יותר מדאי ואם הרבה בבשר ויין יותר מדאי הרי מקרא מוכיח עליו משלי כ״ג:כ׳-כ״א אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו כי סובא וזולל יורש ואם לא זכה אדם לבקש רחמים על ד"ת שיכנסו לתוך מעיו מכל מקום יבקש רחמים על אכילה ושתיה יתירה שלא יכנסו לתוך מעיו שנאמר ישעיהו מ״ח:י׳ הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני מה כור זה אפילו אתה נותן בו כל העצים שבעולם הרי זה שורפן ומפסידן כך גרונו של אדם אפילו אתה נותן בו כל אכילות יפות שבעולם הוא בולען ומפסידן. מעשה ברבי יהודה הנשיא שאמר בשעת מיתתו גלוי וידוע לפני הקב"ה שעמלתי בתורה בכל עשר אצבעותי ולא אכלתי ולא נהניתי בעוה"ז אפילו באחד מאצבעותי הקטנים ומעולם לא אמרתי אלך ואוכל ואשתה ואהנה מן עוה"ז ואלך אח"כ מתוך תענוגי עוה"ז ואפטר מן העוה"ז לעוה"ב אלא לא עשיתי לי אכילה ושתיה רק כדי חיותי ועסקתי בתורה כל ימי חיי לכן עכשיו תן לי מנוחה בבית עולמי מה היו משיבין לו יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחו ישעיהו נ״ז:ב׳ וכל העושה כן עליו הכתוב אומר תהילים קי״ב:ה׳ טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט. מכאן שמעת שקדושת הקב"ה וקדושת שבת וקדושת ישראל שלשתן חשובות כאחד בקדושת הקב"ה מה כתיב תהילים כ״ב:ד׳-ה׳ ואתה קדוש יושב תהלות ישראל בך בטחו אבותינו וגו' ובקדושת שבת מה כתיב שמות ל״א:י״ד ושמרתם את השבת כי קדוש היא לכם ובקדושת ישראל מה כתיב ירמיהו ב׳:ג׳ קודש ישראל לה' ראשית תבואתה. מכאן אמרו שלעתיד לימות בן דוד שיהיו שיניהם של אוכלי ישראל נמשכין כ"ד אמות וחכ"א שלשים ושלש אמות ומה נשתנה ל"ג מן עשרים וארבע אלא כנגד תשעה חדשים למעוברת ועשרים וארבעה למניקות כנגד כל חדש וחדש אמה אחת ולמה דוקא כנגד המעוברת ומניקות אלא לומר לך מה התינוק הזה כחו שהוא יונק מאמו ט' חדשים של ימי עיבורה ואח"כ הוא יונק חלב משדי אמו כל אותן עשרים וארבעה חדשים ואפי' מתה אמו אינו חושש לה: ד"א זכור את יום השבת לקדשו וכבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך וכי מה ענין זה אצל זה אלא ללמדך שכל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אין חטא של חילול השבת ולא שאר שום כל חטא בא על ידו ואם חטא נמחל לו שנאמר ישעיהו נ״ו:ב׳ אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו ואומר ישעיהו כ״ט:י״ג ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה וגו'.

« שערי תורת בבל על סוטה י״ב ×¢×´× שערי תורת בבל על סוטה י״ד ×¢×´× »