שערי תורת בבל על מועד קטן ט״ז א:א׳-ב׳

« שערי תורת בבל על מועד קטן ט״ו ע״א שערי תורת בבל על מועד קטן י״ז ע״ב »

1 זוֹ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

2 רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״בְּבֹאוֹ יַקְרִיב״, בִּזְמַן שֶׁרָאוּי לְבִיאָה — רָאוּי לְהַקְרָבָה, בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבִיאָה — אֵינוֹ רָאוּי לְהַקְרָבָה.

פירוש שערי תורת בבל על מועד קטן ט״ז א:א׳-ב׳

1 טז א לא חל שמתא עליה תלתין יומין.—"תלתין יומין" לאו דוקא, דבבבל בשבעה יומי סגי וכדאיתא למטה.

2 שם אלמא קסבר הני בי תלתא דשמיתו לא אתו וכו'.—לגירסא הראשונה שבפי' המיוחס לרש"י "קבעו רבנן למיעל" נדחק לפרש ההוכחה, דאביי סבר דאחרים אינם יכולים להתיר. ונראה לומר דהא בהא תליא, שאם אחרים יכולים להתיר ודאי שהם מתירים בתוך הזמן, שהאחרונים עוקרים מעיקרו את השמתא של הראשונים; אבל אם אין אחרים יכולים להתירו אלא אותם ששמתוהו בלבד, יש ספק אם יכולים להתירו בתוך הזמן, דיש לומר דכמו שאין אדם מתיר נדרי עצמו, ה"נ אינו מתיר מה שנדה בעצמו בתוך הזמן. או אפשר שמתוך שנתבטל הדבר שנתנדה בשבילם אותו האיש, הרי המנדים יכולים להתירו גם בתוך זמנו.

« שערי תורת בבל על מועד קטן ט״ו ע״א שערי תורת בבל על מועד קטן י״ז ע״ב »