מפרשים:
1 פח א תוספות ד"ה שבע וכו' פי' לתוך כלי אחד וכו' וכן פירש במתני' וכו' וקשיא וכו'.—עיקר קושייתם היא לפי' רש"י כאן ובמשנתנו, שלר"א ב"ר צדוק לא היה אלא הין בלבד. אבל לולא פי' רש"י היינו יכולים לפרש "שבע מדידות" הן לוג וחצי לוג ורביעית הלוג והין - הרי ד' מדות, ובהין היו שנתות לחצי ההין ושלישית ההין ורביעית ההין - הרי ד' מדות ושבע מדידות.
2 פח סע"ב ואין מלקחיה ומחתותיה מן הככר.—מספר המלקחים והמחתות לא נתפרש כאן. ומסתברא דעשו אותן שבע שבע כנגד מניין הנרות. ומצאנו במדרש תדשא פ"י, דבמנורה היו שבעים כלים, ומנה שם בפרטן גביעים כפתורים קנים ונרות, והשאר חסר שם. ונראה להשלים באופן זה: גביעים כ"ב, כפתורים י"א, פרחים ט' מניין זה מבואר לעיל כח ב, קנים ז', נרות ז', מלקחיים ז' ומחתות ז' - כולם שבעים. עוד נמצא בס' קדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו ס"ג פ"ו ו, שבמנורה כפתורים פרחים רמונים וגביעים שבעים במספר. ועוד שם ספ"ז והמנורה המורכבת משבעים חלקים תרמוז על המזלות, שבהם יעברו הכוכבים ע"ש. ומזה משמע שבמנורה עצמה היו שבעים כלים. ונראה שאלו הם בפרטם: ז' קנים וז' נרות וז' טסים שעליהם אחד על כל נר ונר, כמבואר לעיל וירכה שהוא הרגל של מטה, וג' רגלים יוצאים ממנה, כ"ש רש"י בפיה"ת שמ' כה לא, והקנה האמצעי שלה העולה באמצע הירך, והוא נחלק לג' חלקים: א' מהירך עד הקנים, ב' מתחלת הקנים עד סופן, ג' מסוף הקנים עד הנר האמצעי, בס"ה שבעים חלקים עם מ"ב כפתורים גביעים ופרחים. אבל מ"ש בקדמוניות הנ"ל גם "רמונים" - איני יודע מהו, ואין לזה יסוד כל עיקר.