מפרשים:
1 יח ב ואי כדקאמרת את זה לא תאכלו למה לי.—עי' ריטב"א שפירש, דסמיך אסיפא דספרא דמסיים התם: "אין לי אלא בעשה בל"ת מנין וכו'". וכעין זה בפירש"י ותוס' זבחים לד א ע"ש. אבל כאן אין צורך בזה, דאפשר לומר דהכי פריך: "את זה לא תאכלו למה לי", דאין לומר דחייב עליו בשתי מלקיות, דהא מוכח בכמה מקומות, שאין לוקין על אכילת בהמה טמאה אלא אחת, כמו בחולין ק ע"ב דתני "האוכל גיד הנשה של טמאה ר' יהודה מחייב שתים", ואי איתא "מחייב שלש" מיבעי ליה.