שערי תורת בבל על חולין פ״ג

1 פג א תוספות ד"ה ומודה וכו' תימה למאן מודה וכו'.—עי' חדושי רשב"א גטין פג א, דלפעמים יש "מודה ר' פלוני", ואין זה לבן־מחלוקתו, אלא להוציא מדברי עצמו, כמו בגטין שם, יבמות ח א, ב"מ כד א, מט א. ועוד כתב בחידושיו לעירובין סד א: "האי מודה פירושו אומר". וכעין זה כתב הריטב"א בגיטין ט ב, ועי' תוס' כתובות עו א ד"ה ומודה ובל"מ הל' יו"ט פ"ז ה"כ. וכן פסחים טו א: ומודים ר' אליעזר ור' יהושע ועי' פירש"י שם, וע"ז מט א: מודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר ועי' פירש"י שם. ועי' בית יוסף ח"מ סי' רה סעיף ד.

2 פג ב תוספות ד"ה קא מוסיף וכו' ור"ת מפרש קא מוסיף אבניין ולא הוה מרובע וכו'.—אינו מובן, שאם יכסה בעפר על הדם שבקיר המזבח מן הצד במקום שזורק וממצה מדם חטאת ועולת העוף, יפול העפר למטה. אבל ודאי שיכול לכסות את הדם שמתמצה על הסובב והיסוד למעלה, ואז יוסיף בקומת המזבח, ואף דמדת הקומה אינה מעכבת זבחים סב א צ"ל דהיינו דוקא קומת המזבח בכלל, אבל מ"מ מדת היסוד והסובב בפרט מעכבת עי' עירובין ד א, וכ"כ התוס' בזבחים שם ד"ה אף לחד תירוצא דכאן פרכינן מגובה ע"ש, ומה שהקשו בעירובין קד א עלה דתנן התם "בוזקין מלח ע"ג הכבש" האי מלח ה"ד אי דמבטלה קא מוסיף אבניין, י"ל דה"פ דמוסיף אבניין במלח בדבר שאין דרך לבנות בו.