מפרשים:
1 עו סע"א אשוני.—פי' רש"י "קשין". ומזה "שן" שהוא קשה, וכן "ישן", שתבואה חדשה רכה וישנה קשה. וכן "שינה" שבשעה שהאדם שוכב וישן נראה כקשה. וכן "קש", שהשבולת רכה והקש קשה. וכן "קש" היא זקנה חגיגה יג א, כי לעת זקנה מתקשה ומתיבש בשר האדם.
2 עו ב כי סליק ר' זירא אשכחיה לר' ירמיה וכו'.—מפירש"י נראה, שר' ירמיה סתם הוא ר' ירמיה בר אבא. ואין זה מחוור, שהרי ר' ירמיה סתם היה תלמידו של ר' זירא עי' מ"ש במנח' פא ב, אבל ר' ירמיה בר אבא היה רבו של ר' זירא עי' תענית יב ב וב"ב מז ב ותלמיד חבר לרב ברכות כז ב. ועוד דלעיל נז ע"א וע"ב מבואר, שגם לאחר שעלה ר' זירא לא"י עדיין היה ר' ירמיה בר אבא בבבל, אם לא שנאמר דתרי ר' ירמיה בר אבא הוו. וכבר הוכחנו בדברינו על סדר הדורות ע' ר' ירמיה בר תחליפא, דר' ירמיה סתם, שעלה לא"י, הוא בר תחליפא.