שערי תורת בבל על חולין נ״א ב

« שערי תורת בבל על חולין נ״א ×¢×´× שערי תורת בבל על חולין נ״ד ×¢×´×‘ »

1 שו"ת מהרי"ק פתח ↗

ואשר כתב בסמ"ק במצות טריפה דאם עקרה רגלה להלוך מועיל כמו הלכה ואח"כ קאמר דאם הלכה ד' אמות א"צ בדיקה הק' ידידי מאי איריא הלכה ד' אמות אפי' עקר' להלוך נמי מדלא קאמר מועיל כמו עמדה וכו' לע"ד נ"ל דארבע חלוקים יש בדבר דאחד הוא היכא דלא עמדה ולא שהתה מעת לעת אפי' בדיקה לא מהני. השני הוא דאם עמדה או שהתה מהני בדיקה אבל בלא בדיקה אסור. השלישי הוא דאם עקרה רגל להלוך מהני כמו הלכה פחות מארבע אמות ולא בעי בדיקה אם יכולה להלוך ואם לאו דמסתמא כיון דעקרה רגל אית לן למימר דראויה היא להלוך אבל אם אנו רואין לעין דאע"ג דעקרא רגל אפ"ה אינה יכולה להלוך אז לא מתכשרא בלא בדיק' והרביעי הוא היכא דהלכה ד' אמות הרי היא כאלו לא נפלה כלל ואע"ג שאנו רואים שוב שאינה יכולה להלוך אפ"ה לא בעי בדיקה ואין לה דין נפילה אלא דין מסוכנת דקיי"ל דשריא ע"י פירכוס זוטא אע"ג דמעמידין אותה ואין עומדת כדאי' בפ' שני דף לח בהדיא ולע"ד נראה לי שיש לדקדק כך מתוך לשון התלמוד כאשר מצאתיו בשני ספרי' וז"ל אמר רב עמדה אין צריכה מעת לעת אבל בדיקה בעי הלכה אינה צריכה בדיקה וכו' עד רב ששת אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב עקרה יד לעמוד אע"פ שלא עמד' עקרה רגל להלוך אע"פ שלא הלכה כו' עד והלכתא היכא דנפלה כו'. עמדה ולא הלכה צריכה בדיקה ואינה צריכה מעת לעת הלכה אפילו בדיקה לית לה עד לשון הגמרא ועתה יש לדקדק מהו לישנא דבדיקה לית לה ועוד שהרי שינה לשונו דמעיקרא קאמר דאין צריכה בדיקה והדר קאמר אפילו בדיקה לית לה אלא ודאי גר' דמעיקרא דמיירי בהלכה בפחות מארבע אמות שייך לומר לא בעי בדיקה כלומר דמסתמ' יכולה היא ללכת מכאן ואילך והיינו דקאמר לא בעי בדיקה ואע"ג דשייכא בהדה אבל בסיפא גבי והלכתא כו' איירי בהליכה גמורה דארבע אמות והיינו דקאמר דאפי' בדיקה לית לה כיון שכבר הלכה ד' אמות אחר נפילתה אז לא הוה נפולה והוי כאלו לא נפלה כלל וכדפי' לעיל עוד יש להאריך יותר מעט בזה ואין ספק בידי עכשיו ושלוה מאתי הצעיר יוסף קולון בן מהר"ר שלמה זלה"ה:

2 בית יוסף פתח ↗

ועוף שנחבט ע"פ המים וכולי עד כיון שקדם להם מבואר שם בגמ' ופירש"י ואי מיא קיימי כגון אגמים לית לן בה דאפי' מלמעלה למטה שרי ויש לתמוה עליו דלא שייך מטה או מעלה במיא דקוו וקיימי ונראה דה"ק אף ע"פ שקרקע האגם צד אחד גבוה מחבירו ובסיבה זה המים נועים מלמעלה למטה מאחר שאינם הולכים במרוצת מי הנהר אפי' שט מלמעלה למטה לא אמרינן שהמים מוליכים אותה ורבינו לא הזכיר הא דקוו וקיימי וגם הרמב"ם בפ"ט מה"ש לא הזכירו ואיפשר שהוא מפרש דבקוו וקיימי לא שייך מטה ומעלה ומכיון שכתב אבל אם שם ממעלה למטה עם הילוך המים חוששין לו ממילא משמע דכל היכא דליכא למיחש להכי כשירה ורבינו נמשך אחר שיטת הרמב"ם: והא דשרינן היכא דלא נפל בגבוה עשרה דוקא בנופל מעצמו אבל אם הפילוהו אחרים אפילו בפחות מעשרה חוששין לו כ"כ הרא"ש והר"ן גבי זכרים המנגחים זה את זה דבסמוך וכ"כ הגהות בפ"ט מה' שחיטה וכ"כ הרשב"א אמתני' דנפלה מן הגג:

1 נא ב ואם הלכה אפי' בדיקה נמי לא צריכה.—בשו"ת מהרי"ק סי' סא כתב, שמצא הנוסח בשני ספרים "ואם הלכה אפי' בדיקה לית לה". והוא מחלק שם בין "לית לה" ובין "לא צריכה". ואין דבריו מחוורין. ועי' רא"ש ור"נ, שהעתיקו כנוסח שלפנינו.

2 שם רש"י ד"ה לית לן בה דאפי' מלמעלה למטה שפיר דמי.—אינו מובן. והב"י ביו"ד סי' נח מובא במעדני יו"ט כאן נדחק ליישב זה ע"ש.

« שערי תורת בבל על חולין נ״א ×¢×´× שערי תורת בבל על חולין נ״ד ×¢×´×‘ »