שערי תורת בבל על חולין קי״א

« שערי תורת בבל על חולין ק״י ×¢×´× שערי תורת בבל על חולין קט״ו ×¢×´× »

1 חולין פתח ↗

רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה קָאֵים קַמֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל, אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ דָּגִים שֶׁעָלוּ בַּקְּעָרָה, וְקָא אָכֵיל בְּכוּתָּח. יָהֵיב לֵיהּ וְלָא אֲכַל, אֲמַר לֵיהּ: לְרַבָּךְ יְהַבִי לֵיהּ וַאֲכַל, וְאַתְּ לָא אָכְלַתְּ? אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: הֲדַר בֵּיהּ מָר מִשְּׁמַעְתֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ: חַס לֵיהּ לְזַרְעֵיהּ דְּאַבָּא בַּר אַבָּא דְּלִיסְפֵּי לִי מִידֵּי וְלָא סְבִירָא לִי.

1 קיא ב חס ליה לזרעיה דאבא בר אבא דליספי ליה מידי ולא סבירא לי.—פי' אלא אף אני סובר דנ"ט בר נ"ט מותר, וכדמסקינן לעיל דהא דרב מכללא איתמר ולא היא שאני התם דנפיש מררה טפי. ובזה מיושב מה שפקפק בשו"ת מהרלנ"ח סי' קכא על שמואל איך הוציא דבר שקר מפיו. ומ"ש רש"י כאן: "דליספי לי מידי דלא סבירא לי לא היו דברים מעולם" אולי נתכוין לפירוש זה. - כל זה מצאתי בשם ר' נתן נטע גרין מפראג. ומצאתי סיוע לפירושו מירושלמי תרומות פ"י ה"ד, דשם מבואר דרב סבר נ"ט אסור ונ"ט בר נ"ט מותר, ושמואל האכיל לרב נ"ט בר נ"ט וע"ש.

1 תלמוד ירושלמי תרומות פתח ↗

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָה זֹאת אוֹמֶרֶת פְּצוּעִין בּוֹלְעִין וּפוֹלְטִין וְחוֹזְרִין וּבוֹלְעִין. שְׁלֵימִין וּבוֹלְעִין וּפוֹלְטִין וְעוֹד אֵינָן בּוֹלְעִין. הָדָא אָמְרָה לֹא לִשְׁבָח וְלֹא לִפְגָם אָסוּר. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם אָסוּר. וְהָא רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּרוּב שֶׁל שִׁקְיָא שֶׁשְּׁלָקוֹ עִם כְּרוּב שֶׁל בַּעַל אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ.

« שערי תורת בבל על חולין ק״י ×¢×´× שערי תורת בבל על חולין קט״ו ×¢×´× »