מפרשים:
1 יט א ממקום שלבו חפץ.—פי' שיבקש מרבו שילמדהו מה שלבו חפץ. אבל מפירש"י משמע שהחוב על הרב ללמד את תלמידו מה שהתלמיד חפץ. וזה נסתר מב"מ צז א, שרבא עצמו אומר שם "אנא מצי אישתמוטי לכו ממסכת למסכת" אוצר הספרות שנת תרמ"ח.
2 יט ב רש"י ד"ה של ישראל שעשה ישראל לצרכו למוכרה לגוי.—איני יודע למה לא פירש כפשוטו, שעשאה ישראל לעצמו כדי לעובדה, וכן מוכה לקמן נב א.