שער הגמול - רמב''ן ל״א

1 ואם תשאל כיוון שיש עניין נעלם במשפט ונצטרך להאמין בצדקו מצד שופט האמת יתברך למה תטריח אותנו ללמוד הטענות שפירשנו והסוד שרמזנו ולא נשליך הכל על הסמך שנעשה בסוף שאין לפניו לא עולה ולא שכחה אלא כל דבריו משפט זה טענת הכסילים מאוסי החכמה כי יועיל לעצמנו בלמוד שהזכרנו להיותנו חכמים האלהים יתברך ומדרך מעשיו ועוד נהיה מאמינים ובוטחים באמונתו בנודע ובנעלם יותר ויודעי מזולתנו כי נלמוד סתום מן המפורש לידע יושר הדין וצדק המשפט וכן חובת כל הנברא עובד מאהבה ומיראה לתור בדעתו לצדק המשפט ולאמת הדין כפי מה שידו משגת והם הדרכים שפירשנו מדרכי חכמים זיכרונם לברכה כדי שתתיישב דעתו עליו בעניין ויתאמת אליו דין בוראו כמצדיק מה שישיג ויכיר הדין במה שהוא נעלם ממנו וכל שכן שטענת הסוד הנזכר לא תשאיר בדעת האדם קושיא ולא תמצא עמו טענה מסופקת בשום פנים ואם ירצה לשים סוף מחשבתו בכאן הוא רשאי מפני שאין הטענות מספיקות לכל הנהגת הברואים ועל עניין זה הזכיר ואמר אליהוא "אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק" איוב לו ג לומר שישא דעו עד סוף השגת הדעת לשאת טעם וטענה על משפטי האלהים ואחרי כל זאת רוצה יתן צדק לפועלו כי רק הטעם המושג בדעו יוכיח על הרחוק והנעלם שצדק עמו והיושר במפעליו ואני מזהיר עוד למי שירצה להיות ממי שנאמר בו "וצדיק באמונתו יחיה" ואינו חפץ להמנות עם הנאמר בהם "בנים לא אמון בם" שלא ישתדל בחקירה הזאת מפי הספרים ורוב המדברים בעניין הזה ויבין וידע כי אין הספק הזה רב מאוד בעניני בני האדם ואינו צריך ברוב הענינים המתקשים בתחלת העיון.