הגיוני עוזיאל, הקדמה ז׳

1 הר״ן ז״ל כתב על דברי הרמב״ם אלה: והלואי שלא נכתבו, והרא״ם ז״ל אף הוא חלק על דברי הרמב״ם בפירושו ז״ל. למאמר דבר קטן וכו׳ ראה כ״מ שם. ולענ״ד דברי הרמב״ם הם ברורים ובהירים, שכל דבר שהוא סבה לתכלית הוא נקרא: דבר קטון ביחס לתכלית שכל המצות בדבר האסור והמותר וישוב העולם, הם עילה להעלול מהן לתקנת הישוב החברותי בעולם הזה, כדי לנחול עולם הבא, וכן כתב הרמב״ן ז״ל: כי נועיל לעצמנו היותנו חכמים ויודעי אלקים יתברך מדרך האל וממעשיו, ועוד נהיה מאמינים ובוטחים באמונתו בנודע ובנעלם יותר מזולתנו, כי נלמוד סתום מהמפורש לדעת יושר הדין וצדק המשפט, וכן חובת כל נברא עובד מאהבה ויראה, לדון בדעתו לצדק המשפט, ולאמת את הדין כפי שידו משגת כדי שתתישב דעתו בעיניו ויתאמת עליו דין בוראו, וממה שיכיר וידע יכיר הדין והצדק במה שנעלם ממנו הרמב״ן בשער הגמול.