בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

ספורנו על במדבר ט׳:ז׳

« ספורנו על במדבר ט׳:ב׳ ספורנו על במדבר ט׳:י״ד »
מקור במדבר ט׳:ז׳
1 וַ֠יֹּאמְר֠וּ הָאֲנָשִׁ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ אֵלָ֔יו אֲנַ֥חְנוּ טְמֵאִ֖ים לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם לָ֣מָּה נִגָּרַ֗ע לְבִלְתִּ֨י הַקְרִ֜יב אֶת־קׇרְבַּ֤ן יְהֹוָה֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
פירוש ספורנו על במדבר ט׳:ז׳
1 אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע. מֵאַחַר שֶׁהָיְתָה טֻמְאָתֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה, לָמָּה תִּהְיֶה גּוֹרֶרֶת עֲבֵירָה.
2 בְּמוֹעֲדוֹ. שֶׁזּוֹ מִצְוָה עוֹבֶרֶת.
« ספורנו על במדבר ט׳:ב׳ ספורנו על במדבר ט׳:י״ד »