17 וּלְפִ֞י הֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכׇּן־שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ן שָׁ֥ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
17 וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ. אַחֲרֵי הֵעָלוֹתוֹ הָיוּ נוֹסְעִים אֶל אוֹתוֹ הַצַּד שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּוֹנֶה.
18 וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ. סִפֵּר זְכוּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל לֶכְתָּם אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר, רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ חוֹנִים בְּמָקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן שָׁם הֶעָנָן, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מְקוֹם תֹּהוּ יְלֵל יְשִׁימוֹן.
