89 וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת־הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֙רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו׃ פ
89 וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַדָּבָר מוּעָט מְאֹד בְּעֵרֶךְ אֶל חֲנֻכַּת שְׁלֹמֹה, מִכָּל מָקוֹם בְּבוֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד הָיָה שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁשָּׁמַע קֹדֶם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְזֶה לֹא קָרָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן, כָּל שֶׁכֵּן בְּבַיִת שֵׁנִי שֶׁלֹּא הָלַךְ אֶל הַמִּקְדָּשׁ נָבִיא לְהִתְנַבֵּא בְּאֹפֶן שֶׁיַּשִּׂיג הַנְּבוּאָה תֵּיכֶף. וְזֶה כִּי הָיְתָה לְרָצוֹן הַחֲנֻכָּה הַזֹּאת וּמַקְרִיבֶיהָ וּמֹשֶׁה שֶׁהָיָה רוֹעֶה.
90 מִדַּבֵּר. בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, כִּי ״כָּל פָּעַל ה׳ לְמַעֲנֵהוּ״ משלי טז:ד, וּבְהַשְׂכִּילוֹ אֶת עַצְמוֹ וּבָזֶה יֵדַע וְיֵיטִיב לְזוּלָתוֹ בִּנְדִיבוּת הַשְׁפָּעָה שֶׁאֵין בָּהּ כִּלְיוֹת, וְיֵרָאֶה פְעוּלָּה בַּמִּתְפָּעֵל כְּפִי הֲכָנָתוֹ. וּבָזֶה פֵּרַשׁ אֹפֶן כָּל דִּבּוּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה בְּאָמְרוֹ ״וַיְדַבֵּר ה׳״.
