3 אָבִ֘ינוּ֮ מֵ֣ת בַּמִּדְבָּר֒ וְה֨וּא לֹא־הָיָ֜ה בְּת֣וֹךְ הָעֵדָ֗ה הַנּוֹעָדִ֛ים עַל־יְהֹוָ֖ה בַּעֲדַת־קֹ֑רַח כִּֽי־בְחֶטְא֣וֹ מֵ֔ת וּבָנִ֖ים לֹא־הָ֥יוּ לֽוֹ׃
3 וְהוּא לֹא הָיָה בַּעֲדַת קֹרַח. שֶׁהָיָה דִּינָם שֶׁיֹּאבַד מְמוֹנָם בְּחֵרֶם, שֶׁהֶחֱרִימָם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּאָמְרוֹ ״סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ״ במדבר טז:כו. וְכֵן נִדּוֹנוּ בְּדִינֵי שָׁמַיִם, כְּאָמְרוֹ ״וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ״ במדבר טז:לב.
4 כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת. לֹא הָיָה עֹנֶשׁ חֶטְאוֹ אֶלָּא שֶׁיָּמוּת, לֹא שֶׁיֹּאבַד מָמוֹנוֹ מִן הַיּוֹרְשִׁים.
