7 וְאַתָּ֣ה וּבָנֶ֣יךָ אִ֠תְּךָ֠ תִּשְׁמְר֨וּ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֜ם לְכׇל־דְּבַ֧ר הַמִּזְבֵּ֛חַ וּלְמִבֵּ֥ית לַפָּרֹ֖כֶת וַעֲבַדְתֶּ֑ם עֲבֹדַ֣ת מַתָּנָ֗ה אֶתֵּן֙ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֔ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ פ
7 תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם. שֶׁלֹּא יִקְרַב זָר לַעֲבוֹדַת כְּהֻנָּה, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה בְּעֻזִּיָּהוּ דברי הימים ב כו:טז.
8 וַעֲבַדְתֶּם. וּכְמוֹ כֵן תִּשְׁמְרוּ שֶׁלֹּא יִקְרַב זָר בָּעֲבוֹדָה שֶׁתַּעֲבֹדוּ, וְזֶה יִצְטָרֵךְ כִּי אָמְנָם.
9 עֲבוֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם. עֲבוֹדַת הַכְּהֻנָּה הַמּוּטֶלֶת עֲלֵיכֶם בִּלְבַד אֶתֵּן וְאָשִׂים אוֹתָהּ לְמַתְּנַת כָּבוֹד וּמַעֲלָה בְּעֵינֵי כָל אָדָם, וּבְכֵן יִתְאַוּוּ כֻלָּם אֵלֶיהָ, וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁתִּשְׁמְרוּ הֵיטֵב.
