מקור במדבר ט״ז:ל״ב
1 וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כׇּל־הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח וְאֵ֖ת כׇּל־הָרְכֽוּשׁ׃
פירוש ספורנו על במדבר ט״ז:ל״ב
1 וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ. הִרְחִיבָה אֶת הַבְּקִיעָה עַד מְקוֹם בָּתֵּיהֶם.
2 וְאֶת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח. וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, הַנִּמְשָׁכִים אַחֲרָיו בְּמַחֲלֻקְתּוֹ. וּלְכֵן לֹא מֵתוּ בָּנָיו, שֶׁלֹּא נִגְרְרוּ אַחֲרָיו בָּזֶה.
3 וְאֶת כָּל הָרְכוּש. שֶׁלֹּא יִזְכּוּ שֶׁיֵּהָנוּ צַדִּיקִים בַּעֲמָלָם, כְּעִנְיַן נָפְלָה סֶלַע מֵחֵיקוֹ וּמְצָאָהּ עָנִי וְנִתְפַּרְנֵס בָּהּ.