7 וַיִּ֩יצֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃
7 וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים. אָמְנָם לְהַוָּיַת בַּעֲלֵי חַיִּים לֹא הִסְפִּיק זֶה, אֲבָל הָיְתָה יְצִירַת הַיּוֹצֵר יִתְבָּרַךְ עַל אוֹפַנִּים מִתְחַלְּפִים, וְזֶה כִּי לִיצִירַת הָאָדָם בֵּרֵר עָפָר מִן הָאֲדָמָה חֵלֶק נִכְבָּד מִמֶּנָּה:
8 וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים. נֶפֶשׁ חִיּוּנִית מוּכֶנֶת לְקַבֵּל צֶלֶם אֱלֹהִים, כְּאָמְרוֹ "וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם" איוב לב:ח. מִכָּל מָקוֹם וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה – הָיָה עִם כָּל זֶה חַיָּה בִּלְבָד בִּלְתִּי מְדַבֶּרֶת עַד שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם וּדְמוּת.
