ספורנו על בראשית ל״ד

« ספורנו על בראשית ל״ג:כ׳ ספורנו על בראשית ל״ה:א׳ »

10 בבא בתרא פתח ↗

סֵיפָא אֲתָאן לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, וּמִתַּקָּנַת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא וְאֵילָךְ – דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּרַם, זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב – וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא, נִשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁבִּתְחִלָּה, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָב – מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב – לֹא הָיָה לָמֵד תּוֹרָה. מַאי דְּרוּשׁ? ״וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם״ – וְלִמַּדְתֶּם אַתֶּם. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. מַאי דְּרוּשׁ? ״כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה״. וַעֲדַיִין מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָב – הָיָה מַעֲלוֹ וּמְלַמְּדוֹ, מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב – לֹא הָיָה עוֹלֶה וְלָמֵד. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מוֹשִׁיבִין בְּכׇל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ. וּמַכְנִיסִין אוֹתָן כְּבֶן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה כְּבֶן שְׁבַע עֶשְׂרֵה, וּמִי שֶׁהָיָה רַבּוֹ כּוֹעֵס עָלָיו – מְבַעֵיט בּוֹ וְיֹצֵא. עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא וְתִיקֵּן, שֶׁיְּהוּ מוֹשִׁיבִין מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת בְּכׇל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכׇל עִיר וָעִיר, וּמַכְנִיסִין אוֹתָן כְּבֶן שֵׁשׁ כְּבֶן שֶׁבַע. אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: עַד שֵׁית לָא תְּקַבֵּיל, מִכָּאן וְאֵילָךְ – קַבֵּיל, וְאַסְפִּי לֵיהּ כְּתוֹרָא. וַאֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: כִּי מָחֵית לְיָנוֹקָא, לָא תִּימְחֵי אֶלָּא בְּעַרְקְתָא דִמְסָנָא. דְּקָארֵי – קָארֵי, דְּלָא קָארֵי – לֶיהֱוֵי צַוְותָּא לְחַבְרֵיהּ. מֵיתִיבִי: אֶחָד מִבְּנֵי חָצֵר שֶׁבִּיקֵּשׁ לֵעָשׂוֹת רוֹפֵא, אוּמָּן, וְגַרְדִּי, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת – בְּנֵי חָצֵר מְעַכְּבִין עָלָיו! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּתִינוֹקוֹת דְּגוֹיִם. תָּא שְׁמַע: שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּחָצֵר, וּבִיקֵּשׁ אֶחָד מֵהֶן לֵעָשׂוֹת רוֹפֵא, וְאוּמָּן, וְגַרְדִּי, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת – חֲבֵירוֹ מְעַכֵּב עָלָיו! הָכָא נָמֵי בְּתִינוֹקוֹת דְּגוֹיִם. תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּיִת בַּחֲצַר הַשּׁוּתָּפִין – הֲרֵי זֶה לֹא יַשְׂכִּירֶנּוּ לֹא לְרוֹפֵא, וְלֹא לְאוּמָּן, וְלֹא לְגַרְדִּי, וְלֹא לְסוֹפֵר יְהוּדִי, וְלֹא לְסוֹפֵר אַרְמַאי! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּסוֹפֵר מָתָא. אָמַר רָבָא: מִתַּקָּנַת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא וְאֵילָךְ, לָא מַמְטִינַן יָנוֹקָא מִמָּתָא לְמָתָא; אֲבָל מִבֵּי כְנִישְׁתָּא לְבֵי כְנִישְׁתָּא – מַמְטִינַן. וְאִי מַפְסֵק נַהֲרָא – לָא מַמְטִינַן. וְאִי אִיכָּא תִּיתּוּרָא – מַמְטִינַן. וְאִי אִיכָּא גַּמְלָא – לָא מַמְטִינַן. וְאָמַר רָבָא: סַךְ מַקְרֵי דַרְדְּקֵי – עֶשְׂרִין וְחַמְשָׁה יָנוֹקֵי. וְאִי אִיכָּא חַמְשִׁין – מוֹתְבִינַן תְּרֵי; וְאִי אִיכָּא אַרְבְּעִין – מוֹקְמִינַן רֵישׁ דּוּכְנָא, וּמְסַיְּיעִין לֵיהּ מִמָּתָא. וְאָמַר רָבָא: הַאי מַקְרֵי יָנוֹקֵי דְּגָרֵיס, וְאִיכָּא אַחֲרִינָא דְּגָרֵיס טְפֵי מִינֵּיהּ – לָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ, דִּלְמָא אָתֵי לְאִיתְרַשּׁוֹלֵי. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: כׇּל שֶׁכֵּן דְּגָרֵיס טְפֵי – קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה. וְאָמַר רָבָא: הָנֵי תְּרֵי מַקְרֵי דַרְדְּקֵי – חַד גָּרֵיס וְלָא דָּיֵיק, וְחַד דָּיֵיק וְלָא גָּרֵיס – מוֹתְבִינַן הָהוּא דְּגָרֵיס וְלָא דָּיֵיק; שַׁבֶּשְׁתָּא מִמֵּילָא נָפְקָא. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: מוֹתְבִינַן דְּדָיֵיק וְלָא גָּרֵיס; שַׁבֶּשְׁתָּא, כֵּיוָן דְּעָל – עָל; דִּכְתִיב: ״כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכׇל יִשְׂרָאֵל, עַד הִכְרִית כׇּל זָכָר בֶּאֱדוֹם״. כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּדָוִד, אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא עֲבַדְתְּ הָכִי? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״תִּמְחֶה אֶת זְכַר עֲמָלֵק״. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא אֲנַן ״זֵכֶר״ קָרֵינַן! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא ״זְכַר״ אַקְרְיוּן. אֲזַל שַׁיְילֵיהּ לְרַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: הֵיאַךְ אַקְרִיתַן? אֲמַר לֵיהּ: ״זֵכֶר״. שְׁקַל סַפְסִירָא לְמִיקְטְלֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה׳ רְמִיָּה״. אֲמַר לֵיהּ: שִׁבְקֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּלֵיקוּם בְּאָרוּר! אֲמַר לֵיהּ, כְּתִיב: ״וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם״! אִיכָּא דְּאָמְרִי: קַטְלֵיהּ, וְאִיכָּא דְאָמְרִי: לָא קַטְלֵיהּ. וְאָמַר רָבָא: מַקְרֵי יָנוֹקָא, שַׁתָּלָא, טַבָּחָא, וְאוּמָּנָא, וְסוֹפֵר מָתָא – כּוּלָּן כְּמוּתְרִין וְעוֹמְדִין נִינְהוּ. כְּלָלָא דְּמִילְּתָא: כׇּל פְּסֵידָא דְּלָא הָדַר – מוּתְרֶה וְעוֹמֵד הוּא. אָמַר רַב הוּנָא: הַאי בַּר מְבוֹאָה דְּאוֹקִי רִיחְיָא, וַאֲתָא בַּר מְבוֹאָה חַבְרֵיהּ וְקָמוֹקֵי גַּבֵּיהּ – דִּינָא הוּא דִּמְעַכֵּב עִילָּוֵיהּ. דְּאָמַר לֵיהּ: קָא פָּסְקַתְּ לֵיהּ לְחַיּוּתִי. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: מַרְחִיקִים מְצוּדַת הַדָּג מִן הַדָּג – כִּמְלֹא רִיצַת הַדָּג. וְכַמָּה? אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: עַד פַּרְסָה. שָׁאנֵי דָּגִים, דְּיָהֲבִי סְיָיארָא. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: לֵימָא רַב הוּנָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה – דִּתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יְחַלֵּק חֶנְוָנִי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין לְתִינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמֵּרְגִילָן אֶצְלוֹ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן; עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה הָתָם – אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ: אֲנָא קָמְפַלֵּגְינָא אַמְגּוֹזֵי, אַתְּ פְּלוֹג שְׁיוּסְקֵי. אֲבָל הָכָא – אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ, דַּאֲמַר לֵיהּ: קָא פָּסְקַתְּ לֵיהּ לְחַיּוּתִי. מֵיתִיבִי: עוֹשֶׂה אָדָם חֲנוּת בְּצַד חֲנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וּמֶרְחָץ בְּצַד מֶרְחָצוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ; וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ: אַתָּה עוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלְּךָ, וַאֲנִי עוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלִּי! תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: כּוֹפִין בְּנֵי מְבוֹאוֹת זֶה אֶת זֶה – שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב בֵּינֵיהֶן לֹא חַיָּיט, וְלֹא בּוּרְסְקִי, וְלֹא מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, וְלֹא אֶחָד מִבְּנֵי בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת; וְלִשְׁכֵנוֹ אֵינוֹ כּוֹפֵיהוּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף לִשְׁכֵנוֹ כּוֹפֵיהוּ. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: פְּשִׁיטָא לִי – בַּר מָתָא אַבַּר מָתָא אַחֲרִיתִי, מָצֵי מְעַכֵּב. וְאִי שָׁיֵיךְ בִּכְרָגָא דְּהָכָא, לָא מָצֵי מְעַכֵּב. בַּר מְבוֹאָה אַבַּר מְבוֹאָה דְּנַפְשֵׁיהּ – לָא מָצֵי מְעַכֵּב. בָּעֵי רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: בַּר מְבוֹאָה אַבַּר מְבוֹאָה אַחֲרִינָא, מַאי? תֵּיקוּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: וּמוֹדֵי רַב הוּנָא בְּמַקְרֵי דַרְדְּקֵי – דְּלָא מָצֵי מְעַכֵּב, דְּאָמַר מָר: עֶזְרָא תִּיקֵּן לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ מוֹשִׁיבִין סוֹפֵר בְּצַד סוֹפֵר. וְנֵיחוּשׁ דִּילְמָא אָתֵי לְאִיתְרַשּׁוֹלֵי! אֲמַר לֵיהּ:

1 וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ. עַל הֵפֶךְ בְּאַמְנוֹן לְתָמָר אַחַר שֶׁשָּׁכַב אוֹתָהּ שמואל ב יג:יד-טז.

2 בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב. בִּשְׁבִיל שֶׁהָיְתָה בַּת יַעֲקֹב הַנִּכְבָּד בְּעֵינֵי הָאֻמּוֹת, כְּאָמְרוֹ אַחַר כָּךְ כִּי חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב.

1 וְהֶחֱרִישׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם. הֶחֱרִישׁ מִלָּצֵאת לָרִיב עַד שֶׁיָּבֹאוּ בָּנָיו וְיֵדְעוּ הַדָּבָר וְיִשְׁמְרוּ עַצְמָם מֵאַנְשֵׁי רִיבָם:

1 וַיֵּצֵא חֲמוֹר. כְּשֶׁרָאָה שֶׁהֶחֱרִישׁ, וְדָאַג פֶּן יַחְרֹשׁ עָלָיו רָעָה.

1 וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר. הִנֵּה הָעִצָּבוֹן הָיָה עַל כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה בִּזָּיוֹן אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁאֵצֶל הַכְּנַעֲנִים לֹא הָיָה כֵּן, וּבִשְׁבִיל שֶׁהָיָה בִּלְתִּי מֻרְגָּל אָז לֶאֱנֹס אֶת בְּתוּלוֹת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, כְּאָמְרוֹ וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה, לְפִיכָךְ חָרָה לָהֶם עַל שֶׁנַּעֲשְׂתָה כָּזֹאת נֶגְדָּם.

1 וּסְחָרוּהָ. עִם הֱיוֹת הַסְּחוֹרָה אָז בִּלְתִּי מֻתֶּרֶת לְגֵרִים, כְּאָמְרָם בבא בתרא כא:: "בַּר מָתָא אַבַּר מָתָא אַחֲרִיתִי מָצֵי מְעַכֵּב:"

1 הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד. כְּמֵשִׁיב לָכֶם אָשָׁם עַל מַה שֶׁחָטָאתִי לָכֶם.

1 בְּמִרְמָה. שֶׁאָלוּ שֶׁיִּמּוֹלוּ בְּחָשְׁבָם שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אוֹ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְפַתּוֹת אַנְשֵׁי עִירָם לָזֶה:

2 וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא. הֵשִׁיבוּ שֶׁמִּינֵי הַנְּדִיבוּת שֶׁאָמְרוּ שְׁכֶם וְאָבִיו לַעֲשׂוֹת, לֹא הָיוּ רְאוּיִים עַתָּה אַחֲרֵי שֶׁטִּמֵּא, כְּדֶרֶךְ אֶתְנַן זוֹנָה.

1 כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ. שֶׁיִּהְיֶה נִרְאֶה שֶׁאֵין אִישׁ הָגוּן בֵּין הַמּוּלִים לְהִתְחַתֵּן עִמּוֹ:

1 וְלָקַחְנוּ אֶת בִּתֵּנוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עַתָּה בְּבֵיתְכֶם, נִקַּח אוֹתָהּ מֵעִמָּכֶם:

2 וְהָלָכְנוּ. עִם כָּל עָשְׁרֵנוּ שֶׁלֹּא תֵּהָנוּ בּוֹ.

1 וְהוּא נִכְבָּד. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא אֵחַר לַעֲשׂוֹת, כִּי חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב:

1 שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ. בְּשָׁלוֹם הֵם אִתָּנוּ וְאֵין בְּלִבָּם לִתְבּוֹעַ עֶלְבּוֹנָם.

1 וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר. שֶׁלֹּא מָלוּ אֶלָּא עַל תִּקְוָה לְהַשִּׂיג מִקְנֵיהֶם וְקִנְיָנָם, כְּדִבְרֵי חֲמוֹר וּשְׁכֶם.

1 וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ. שֶׁבִּקְשׁוּם וּמְצָאוּם.

1 הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ. כִּי לוּלֵי הָיָה כְּבָר דָּבָר כָּזֶה בִּלְתִּי נִמְאָס אֶצְלָם, לֹא הָיָה שְׁכֶם עוֹשֶׂה כֵּן. אָמְנָם הָיָה זֶה גְּמוּל מֻרְגָּל אֶצְלָם, שֶׁלָּקְחוּ רָאשֵׁי הָעִיר בְּנוֹת הָעָם בִּלְתִּי רְשׁוּת לְנָשִׁים אוֹ לְפִילַגְשִׁים, עַל דֶּרֶךְ בראשית ו:ב "וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ".

1 לְהַבְאִישֵׁנִי. שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁשִּׁקַּרְנוּ בֶּאֱמוּנָתֵנוּ אַחַר שֶׁנִּמּוֹלוּ:

1 הַכְזוֹנָה. שֶׁאֵין רָאוּי לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ, יַעֲשֶׂה עַם הָאָרֶץ אֶת אֲחוֹתֵנוּ? שֶׁאֵינָהּ זוֹנָה וְרָאוּי לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ, וְשֶׁהִיא אָחוֹת לָנוּ וְרָאוּי לָנוּ לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ. וְהִנֵּה כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן יוֹשֵׁב הָאָרֶץ בְּאֵלֶּה, אֵין רָאוּי שֶׁיִּתְקוֹמֵם.

« ספורנו על בראשית ל״ג:כ׳ ספורנו על בראשית ל״ה:א׳ »