ספר מצוות גדול, עשין, רמזים קי״ג

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ספר מצוות גדול Positive Commandments, Introduction ספר מצוות גדול Positive Commandments 1 »

1 קדושים איש אמו ואביו תראו:

113 ספר מצוות גדול פתח ↗

מצות עשה כתוב א בדברות הראשונות ואחרונות כבד את אביך ואת אמך ותניא בירושלמי דפאה פ״ק אמר רבי שמעון בן יוחי גדול כבוד אב ואם שהחמיר בו הכתוב מכבוד המקום שבכבוד המקום כתיב כבד את ה׳ מהונך אם יתן לך בית תקבע בה מזוזה אם יתן לך טלית תקבע בו ציצית. אם יתן לך ממון תעשה ממנו צדקה אבל בכבוד אב ואם אין כתוב מהונך שאפי׳ אין לך כלום אתה צריך לטחון בריחים בשבילם. בקידושין דף ל׳ השוה הכתוב מורא אב ואם למורא המקום שנאמר איש אמו ואביו תיראו וכתיב את ה׳ אלהיך תירא. ובעניין הכבוד הקדים כבוד האב לכבוד האם לפי שלבו נוטה יותר לכבוד אמו מפני שמשדלתו בדברים. ובמורא הקדים מורא האם למורא האב לפי שלבו ירא יותר מגערת אביו ללמדך ששניהם שוין בין בכבוד בין במורא כדאיתא בקידושין דף ל׳. מפרש שם בדף ל״א איזהו כבוד ואיזהו מורא מורא לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריע את דבריו ולא יקרא לו בשמו אלא אומר אבא מורי. כבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה ומכניס ומוציא. והודו רבנן לרב ירמיה בדף ל״ב שכל היציאה משל אביו והא דתניא שם נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר כבד את ה׳ מהונך מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס מפרשו שם לעניין שצריך הבן לבטל ממלאכתו ויכבדנו. ואם אין לאב הכל יהיה משל הבן כדמוכח בירושלמי דפאה פרק קמא בתוספות דף ל״ב דלעיל מביאו בד״ה אורו ותניא מכבדו בחייו מכבדו במותו בחייו כיצד היה נשמע בדבר אביו למקום לא יאמר שלחוני בשביל עצמי פטרוני בשביל עצמי אלא כולם בשביל אביו. במותו כיצד היה אומר דבר שמועה מפיו אומר כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו וה״מ בתוך שנים עשר חדש מכאן ואילך שכבר כלה דינו יאמר זכרונו לחיי העולם הבא. שם רב יוסף כד הוה שמע קל כרעיה דאימיה דאתיה אמר איקם מקמי שכינה דאתיא. תניא בפ׳ הנושא כתובות דף ק״ג כבד את אביך לרבות אשת האב בחיי האב ואת אמך לרבות בעל אמו בחייה וי״ו יתירה לרבות אחיו הגדול. בקידושין דף ל׳ אחד האיש ואחד האשה חייבין בכיבוד ובמורא אלא שהאיש יש בידו לעשות והאשה אין בידה לעשות שהרי רשות אחרים עליה. שם דף ל״א עד היכן כיבוד אב ואם אפי׳ נטל כיס של זהובים שלו והשליכו לפניו לים לא יכלים אותם ולא יצעק לפניהם ולא יכעיס כנגדם אלא יקבל גזירת המלך ויחריש וכן במורא אפי׳ הכוהו בראשו וירקו בפניו לא יכלימם ויירא ממ״ה הקב״ה שצוהו בכך. בדף ל״ב הי׳ אביו עובר על ד״ת לא יאמר לו אבא עברת על ד״ת אלא יאמר לו אבא כתוב בתורה כך וכך כאילו שואל ממנו ולא כמזהירו. אמרו חכמים בפ׳ אילו מגלחין דף ז׳ שהמכה בנו הגדול מנדין אותו שהוא עובר על לפני עור לא תתן מכשול בקדושין דף ל״ב ויש לאב למחול שהאב שמחל על כבודו כבודו מחול. אמר לו אביו השקני מים ואמו אמרה לו השקני מים מניח כבוד אמו ועוסק בכבוד אביו תחילה מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו כדאי׳ בקידושין דף ל״א ומשנה היא בכריתות דף כ״ה. עוד פוסק שם בקידושין דף ל״ב שאם אמר לו אביו השקני מים ומצוה בא לידו לעשות אם איפשר למצוה להעשות ע״י אחרים תיעשה ע״י אחרים ויעסוק בכבוד אביו. אמרי׳ בפ׳ איזהו נשך בבא מציעא דף ס״ב הניח להם אביהם פרה וטלית משל ריבית וכל דבר המסויים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן ומקשה והני מחייבי בכבוד אביהן איקרי כאן ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך ומתרץ כשעשה תשובה ולא הספיק לשלם עד שמת משמע מכאן שעד שלא עשה תשובה פטור ממוראו ומכבודו מאחר שעובר במזיד והוכיחו אותו ולא שב מרשעו. תניא ביבמות דף ו׳ ובפ׳ אלו מציאות בבא מציעא דף ל״ב יכול אמר לו אביו הטמא אם היה כהן או שאמר לו אביו אל תחזיר אבידה יכול ישמע לו ת״ל איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה׳ מוראי למעלה ממורא אב ואם ולמדנו מכאן שבדיבור לעבור אינו נחשב רשע דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין שאם הי׳ נחשב רשע בדיבור פשיטא שלא ישמע לו ולא הי׳ צריך פסוק ליה ולא מצינו עונש בדיבור אלא למסית בלבד שדבר לאחד לעבוד, וכן הביא בסמל״ת ל״ת רי״ט אמר שלמה בספר משלי עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוהו עורבי נחל ויאכלוהו בני נשר פירוש ליקהת לקיבוץ קמטים שבפניה:

113 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת יִרְאַת אָב וְאֵם – לִירֹא מֵהָאָבוֹת. כְּלוֹמַר, שֶׁיִּתְנַהֵג הָאָדָם עִם אִמּוֹ וְאָבִיו הַנְהָגָה שֶׁאָדָם נוֹהֵג עִם מִי שֶׁיָּרֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט ג אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ. וּלְשׁוֹן סִפְרָא קדושים א י, קדושין לא ב אֵיזֶהוּ מוֹרָא? לֹא יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כָּתַבְתִּי בְּמִצְוַת כִּבּוּד הָאָבוֹת בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ מצוה לג. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קידושין לא, א עַד הֵיכָן מוֹרָאַת אָב וְאֵם? שֶׁאֲפִלּוּ הִכּוּהוּ וְיָרְקוּ בְּפָנָיו לֹא יַכְלִים אוֹתָם, וְאַף עַל פִּי כֵן צִוּוּ חֲכָמִים מו"ק יז, א וברש"י שם שמא מיבעט באביו והוה ליה איהו מכשילו לְבַל יַכֶּה אָדָם אֶת בְּנוֹ הַגָּדוֹל, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר מִשּׁוּם וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל מצוה רלב, וּמְנַדִּין עַל כָּךְ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קידושין שם ב בְּחֹמֶר מִצְוָה זוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ נִטְרְפָה דַּעַת הָאָב וְהָאֵם שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל הַבֵּן לִנְהֹג עִמָּהֶם דֶּרֶךְ כָּבוֹד לְפִי דַּעְתָּם, אֲבָל אִם נִשְׁתַּטּוּ בְּיוֹתֵר, יָכוֹל לְהַנִּיחָם וִיצַוֶּה אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם לְהַנְהִיגָם כָּרָאוּי אִם יֵשׁ לוֹ. וְהַמַּמְזֵר חַיָּב בִּכְבוֹד הָאָבוֹת וּמוֹרָאָם יבמות כב, ב אַף עַל פִּי שֶׁפָּטוּר מִן הַמִּשְׁפָּט עַל מַכָּתָם וְקִלְלָתָם. וְהוֹרוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ב"מ לב, א בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁאִם יְצַוּוּ הָאָבוֹת לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה וַאֲפִלּוּ עַל מִצְוֹת דְּרַבָּנָן, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בִּמְקוֹמוֹת בַּגְּמָרָא, וְהָרֹב בְּקִדּוּשִׁין לְפִי דַּעְתִּי יו"ד סי' ר"מ. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְהֵקֵל בְּיִרְאָתָם בִּטֵּל עֲשֵׂה זֶה אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה מִדַּעַת הָאָב וּבִמְחִילָתוֹ, שֶׁהָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל.

« ספר מצוות גדול Positive Commandments, Introduction ספר מצוות גדול Positive Commandments 1 »