ספר מצוות גדול, עשין ס׳

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ספר מצוות גדול Positive Commandments 59 ספר מצוות גדול Positive Commandments 61 »

1 טור פתח ↗

סימני עוף וביציהם סימני העוף לא נתפרשו אלא שפירש הכתוב עופות טמאין וטהורין ובמה שחלוקין טהורים מהטמאים עשו חכמים סימני טהרה והם ד' דברים הטהור אינו דורס פירוש אינו אוכל העוף מחיים ויש לו זפק ואצבע יתירה וקורקבנו נקלף ביד ואפי' אם אינו נקלף אא"כ יתנו אותו בשמש להתחמם חשיב שפיר נקלף אבל אם אינו נקלף אלא בסכין לא חשיב נקלף לפיכך מי שמכיר כ"ד עופות הטמאין המפורשין בפסוק ומיניהן מותר לאכול כל עוף שאינו מהן וכל מי שאינו מכיר אם רואה עוף דורס ודאי טמא ואם אינו יודע אם דורס אם לאו אם כשמעמידין אותו על חוט חולק את רגליו ב' אצבעות לכאן וב' אצבעות לכאן או שקולט מן האויר ואוכל בידוע שהוא דורס ואם הוא בחזקת שאינו דורס ויש לו עוד אחד מג' הסימנים איזה שיהיה כתב הרמב"ם שהוא טהור אבל ר"ח כתב שאין להתירו בסימן אחד אלא שקורקבנו נקלף אבל אם אינו נקלף אפי' יש בו זפק ואצבע יתירה טמא ורש"י כתב שאין לסמוך ולאכול כל עוף אלא במסורת שמסרו לנו אבותינו שהוא טהור שיש לחוש שמא דורס והר"ז הלוי כתב וקבלנו מסורת מאבותינו ומזקנינו הקדמונים שכל עוף שחוטמו רחב וכף רגל רחבה כשל אווז בידוע שאינו דורס וכתב א"א הרא"ש ז"ל וכן מסתבר ויש לאוכלו אם ימצא לו ג' סימנים בגופו ואין לחוש שמא הוא דורס: נאמן הצייד לומד עוף זה התיר לי פלוני הצייד והוא שיהא אותם שאומר שהתירם לו בקי בהם ובשמותיהם כתב א"א הרא"ש ז"ל מי שהוא במקום שנוהגין איסור בעוף אחד מפני שאין להם מסורת והלך למקום שיש להם בו מסורת שיכול לאוכלו במקום שהלך שם ואפי' דעתו לחזור ולא עוד אלא אפילו בכל המקומות יכולים לסמוך על אותו המקום שקבלו בו שהוא מותר כל זמן שאין יכולין להכיר שהוא טמא: ביצי עוף טמא אסורים כמותו:

1 ספר החינוך פתח ↗

לִבְדֹּק בְּסִימָנֵי הָעוֹף – לִבְדֹּק בְּסִימָנֵי הָעוֹף, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים יד יא כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ. וְכֵן אָמְרוּ בְּסִפְרֵי עי, מ"מ מאכלות אסורות ב ד כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. כָּל עִנְיַן מִצְוָה זוֹ, שָׁרְשָׁהּ וְדִינֶיהָ וּבְאֵיזֶה מָקוֹם נוֹהֶגֶת וּבְאֵיזֶה זְמַן, הַכֹּל כָּתַבְתִּי בְּרֹאשׁ סֵדֶר וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מצוה קנג בְּעִנְיַן בְּדִיקַת סִימָנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה וְדָגִים וַחֲגָבִים, שֶׁדִּין כֻּלָּם שָׁוֶה. וְגַם שָׁם כָּתַבְתִּי, שֶׁהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, יַחְלֹק עִם הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּחָשְׁבוֹ הַבְּדִיקָה בַּבְּהֵמָה וּבִשְׁאָר הַמִּינִין מִצְוַת עֲשֵׂה, וְהוּא סוֹבֵר שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא לִתֵּן עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה לֶאֱכֹל מִן הַטָּמֵא, וְשָׁם בְּאוֹתוֹ סֵדֶר כָּתַבְתִּי מצוה קנז בְּסִימָנֵי הָעוֹף קְצָת מִמָּה שֶׁשָּׁמַעְתִּי בָּהֶן מֵרַבּוֹתַי, יִשְׁמְרֵם אֵל, וְקָחֶנּוּ מִשָּׁם.

1 לבדוק בסימני העוף להבדיל בין טמא לטהור.

1 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו לבדוק בסימני העוף שיהיו קצת מינין ממנו מותרין, וסימני העוף לא נאמרו מן התורה אבל הגיע בחקירה כשאנחנו חפשנו המינין שנכתב איסורן אשר מצאנו בהם סגולות יכללו אותם והם סימני עוף טמא, והיותנו גם כן בעופות דנין זה טמא וזה טהור וזה מצות עשה. ולשון ספרי כל צפור טהורה תאכלו זו מצות עשה. הנה נתבאר מה שרמזנו אליו. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בחולין. שם שם פ"א:

« ספר מצוות גדול Positive Commandments 59 ספר מצוות גדול Positive Commandments 61 »