ספר מצוות גדול, לאוין פ״ט

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ספר מצוות גדול Negative Commandments 88 ספר מצוות גדול Negative Commandments 90 »

1 ברית משה פתח ↗

הזהירה א תורה שלא לגלות ערות האב. גם כאן לא התחיל רבינו ז"ל במלת שלא והשאר מוני מצות ז"ל כתבו כדרכם הסה"מ מל"ת שנ"א היראים סי' רי"ט החינוך והאה"מ מצ' קפ"ט העי"מ מצ' קצ"א המצה"ש מצ' ק"צ, ואפשר דטעמו דבסנהדרין נ"ד ע"א פליגי רבנן ור' יהודא ר"י סובר ערות אביך זה אשת אביך ורבנן סברו ערות אביך ממש והקשה הגמר' האי מואת זכר נפקא ומשני לחייב עליו שתים היינו לענין שוגג וקרבן כמו שמסיק שם נמצא דלרבנן הבא על אביו חייב שתים ופסק רבינו כרבנן וכ"פ הרמב"ם הל' שגגות פ"ד הל"א ובפ"א מהל' א"ב הל"ד כתב וז"ל ואלו שמיתתן בסקילה כו' עי"ש שלא מנה הבא על אביו ולכאורה צ"ט, וי"ל דהתוס' סנהדרין שם ד"ה הבא הקשה בשם הירושלמי דמדוע לא מנה התנא במשנה כריתות בין הל"ו כריתות גם הבא על אביו ומתרץ דשם זכר חד הוא וא"כ י"ל דגם הרמב"ם כלל הבא על אביו עם והשוכב עם הזכר שכ' ואח"כ מצאתי בנר מצוה סי' י"א אות קל"ח שג"כ עמד בזה על הרמב"ם העתקתי את דבריו בספרי פני משה הלכ' א"ב שם, נמצא לפי"ז דכשעובר על לאו זה עובר גם על לאו דמשכב זכר ועכ"כ רבינו דהלאו זה יתירה על אזהרת משכב זכר וא"כ י"ל כיון דמשונה הלאו זה מהשאר לאוין במה דעובר על תרתי ע"כ לא התחיל רבינו במלת שלא כהנ"ל מל"ת ע"ז מחודש א', אבל אח"כ ראיתי דזה אא"ל כיון דבמל"ת צ' ג"כ חייב שתים ואפ"ה התחיל רבינו במלת שלא אבל מצאתי שכבר עמד ע"ז מו"ה יוסף מקרעמניץ ז"ל בביאורו כאן ומיישב שפיר דמדוע לא התחיל במלת שלא עי"ש. ועי' רש"י פ' אחרי פי"ח פ"ז דנקט כר' יהודא דערות אביך זה אשת אביך ולכאו' ק"ל הא קיי"ל ר"י וחכמים הלכה כחכמים ול"ל דרש"י ז"ל סובר כיון דסתם חכמים של ר' יהודא ר"מ וכיון דקיי"ל ר"מ ור"י הלכה כר"י ע"כ גם נגד חכמים הלכה כר' יהודא וכהנ"ל בשם הרב צמח גאון ז"ל במל"ת ס"ה מחודש ע"ב דזה נ"ל דאא"ל כיון דנ"ל דהרב צמח גאון ל"כ את כללו אלא היכא דאיתא באיזה ברייתא בפירוש דר"מ הבר פלוגתא של ר' יהודא בענין זה אז אע"ג דנקטה המתני' את ר"מ בשם חכמים הדרינן לכללן דר"מ ור"י הלכה כר"י אבל היכא דליתא בפי' באיזה ברייתא דר"מ הבר פלוגתא של ר"י בענין זה שם ל"ק הרב צמח גאון את כללו ולומר דרש"י בעצמו מחדש כן ג"כ דוחק כיון דחזינן דהרי"ף ורוב הפוסקים חלקו אפי' על כללו של הרצ"ג מובא ביד מלאכי סי' תקפ"א וגם בספרי לשון משה כלל ר"מ ור"י הלכה כר"י וא"כ עדיין קשה על רש"י, אבל מצאתי במזרח שם שכ' דגם רש"י פסק כחכמים ולא נקט ר"י אלא משום שדבריו קרובים לפשוטו של מקרא ומה שהניח המזרחי בתימא שם עי' גור ארי' וגם הדינא דחיי מל"ת פ"ט מיישב כן: ודע דהמצות השם סי' הנ"ל כתב שהאב אינו חייב אלא חטאת אחד כי בו לא מצינו לאו נוסף וגם במצוה ר' גבי ערות אחי אביך כ"כ והחינוך מצ' קצ"ט גבי ערות אחי אביך כתב גכ"כ אבל במצ' קפ"ט גבי ערות אביך ל"כ כלום מזה וכבר עמד ע"ז המנ"ח וגם חקר בעיקר הדין ולא דיבר מהמצה"ש אבל גם הנר מצוה סי' י"א אות קל"ח כבר קדמו בחקירה זו והמר"ם שיק מצ' ק"צ העלה לדינא דגם האב חייב שתים אלא נסתפק דהיכי משכחת שיהא האב עובר ע"ז כיון דקיי"ל אין אחע"א ויום שנעשה בר מצוה כבר חל עליו הלאו דמשכב זכר ואיך אפשר דיחול עליו כשנולד לו בן הלאו משום שכבת אביו הרי קטן אינו מוליד וא"כ נולד לו הבן אחר שהגדיל ואין אחע"א והניח בצ"ע, אבל לי"נ בס"ד דמשכחת כשהיה אביו חרש או שוטה ונתפקח בשעה שהי' בנו בר חיובא דבאו על אביו הב' לאוין בבת אחת כיון דעד השתא שהיה חרש או שוטה לא הי' בר חיובא ודו"ק:

1 הלכות איסורי ביאה הזהירה א תורה שלא לגלות ערות האב עצמו יתירה על האזהרה של משכב זכר שנ' ערות אביך לא תגלה וכן פירשוה רבותינו בפ"ד מיתות דף נ"ד.

« ספר מצוות גדול Negative Commandments 88 ספר מצוות גדול Negative Commandments 90 »