ספר המצוות, מצוות עשה קפ״ב

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Positive Commandments 181 ספר המצוות Positive Commandments 183 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

מצות עשה להפריש א ערי מקלט שנאמר שלש ערים תבדיל לך כך משמע בספרי שופטים ואין ערי מקלט נוהגות אלא בא״י ושש ערים היו ג׳ הבדיל משה רבינו ע״ה בעבר הירדן ושלש הבדיל יהושע בארץ כנען שם דף ט׳ אין אחת קולטת עד שיבדלו כולם שנאמ׳ שש ערי מקלט תהיינה לכם שם דף י׳ והודיעך כאן שבח משה רבינו שאין שלש שבעבר הירדן קולטות עד שיבדילו כולן ולמה הבדילן אמר הואיל ובאת מצוה לידי אקיימנה בספרי דלעיל ובירושלמי פ׳ הגולין בימי מלך המשיח מוסיפים עוד שלש אחרות על אלו השש שנאמר ויספת לך עוד שלש ערים על שלשה האלה להיכן מוסיפין אותם בערי הקני והקניזי והקדמוני שנכרת ברית עליהם לאברהם אבינו ועדיין לא נכבשו מעולם ועליהם נא׳ בתורה ואם ירחיב ה׳ אלהיך את גבולך כאשר נשבע לך ולאבותך ונתנה לך ויספת לך עוד שלש ערים וגומר פרק הגולין דף ט׳ וי׳ וחייבין בית דין לכוון את הדרכים לערי מקלט ולתקן אותם להרחיבן ומסירין מהם כל מכשול וכל תקלה ואין מניחין בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר אבל עושין עליו גשר כדי שלא לעכב הבורח לשם שנ׳ תכין לך הדרך ורוחב דרך ערי מקלט אין פחות משלשים ושנים אמות כדתניא בפרק המוכר את הפירות דף ק׳ מקלט מקלט הי׳ כתוב על פרשת דרכים כדי שיכירו הרצחני׳ ויפנו לשם כדאמר רבי אליעזר בן יעקב בפ׳ אלו הן הגולין מכות דף י׳ שם כל ערי הלוים קולטות וכל אחת מהן מקלט היא שנא׳ ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר וכל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר היקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט ומה הפרש יש בין ערי מקלט שהובדלו ובין ערי שאר הלוים שערי מקלט קולטות בין לדעת בין שלא לדעת הואיל ונכנס בהן נקלט ושאר ערי הלוים אינם קולטות אלא לדעת שם דף י״ג ורוצח הדר בערי מקלט אינו נותן שכר בית והדר בשאר ערי הלוים נותן שכר לבע״ה בדף י״א י״ב כל עיר הקולטת תחומה קולט כמוה ואע״פ שהתחום קולט אין הרוצח דר בו שנאמר וישב בה ולא בתחומה ועיקרי הלכות שבמצות אלו בפרק אלו הן הגולין:

1 משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש פתח ↗

מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַפְרִישׁ עָרֵי מִקְלָט שֶׁנֶּאֱמַר דברים יט ב "שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ". וְאֵין עָרֵי מִקְלָט נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: וְשֵׁשׁ עָרִים הָיוּ. שָׁלֹשׁ הִבְדִּיל משֶׁה רַבֵּנוּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. וְשָׁלֹשׁ הִבְדִּיל יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן: אֵין אַחַת מֵעָרֵי מִקְלָט קוֹלֶטֶת עַד שֶׁיֻּבְדְּלוּ כֻּלָּן. שֶׁנֶּאֱמַר במדבר לה יג "שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם". וְהוֹדִיעָנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁאֵין שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת עַד שֶׁיֻּבְדְּלוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וְלָמָּה הִבְדִּילָן אָמַר הוֹאִיל וּבָאָה מִצְוָה לְיָדִי אֲקַיְּמֶנָּה: בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מוֹסִיפִין שָׁלֹשׁ אֲחֵרוֹת עַל אֵלּוּ הַשֵּׁשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר דברים יט ט "וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה". וְהֵיכָן מוֹסִיפִין אוֹתָן בְּעָרֵי הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי שֶׁנִּכְרַת לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּרִית עֲלֵיהֶן וַעֲדַיִן לֹא נִכְבְּשׁוּ וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה דברים יט ח "וְאִם יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ": וְחַיָּבִין בֵּית דִּין לְכַוֵּן הַדְּרָכִים לְעָרֵי מִקְלָט לְתַקְּנָם וּלְהַרְחִיבָן. וּמְסִירִין מֵהֶן כָּל מִכְשׁוֹל וְכָל תַּקָּלָה. וְאֵין מַנִּיחִין בַּדֶּרֶךְ לֹא תֵּל וְלֹא גַּיְא וְלֹא נָהָר. אֶלָּא עוֹשִׂין עָלָיו גֶּשֶׁר כְּדֵי שֶׁלֹּא לְעַכֵּב אֶת הַבּוֹרֵחַ לְשָׁם. שֶׁנֶּאֱמַר דברים יט ג "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ". וְרֹחַב דֶּרֶךְ עָרֵי מִקְלָט אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת. וּמִקְלָט מִקְלָט הָיָה כָּתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ הָרַצְחָנִים וְיִפְנוּ לְשָׁם: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר בְּכָל שָׁנָה בֵּית דִּין מוֹצִיאִין שְׁלוּחִים לְתַקֵּן הַדְּרָכִים. וְכָל מָקוֹם שֶׁמְּצָאוּהוּ שֶׁנִּתְקַלְקֵל מְתַקְּנִים אוֹתוֹ. וּבֵית דִּין שֶׁנִּתְרַשְּׁלוּ בְּדָבָר זֶה מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ דָּמִים: וְכֵן מוֹשְׁחִין בֵּין כָּל עִיר וְעִיר מֵעָרֵי מִקְלָט בִּתְחִלַּת הַפְרָשָׁתָן עַד שֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁלָּשׁוֹת בְּשָׁוֶה. שֶׁנֶּאֱמַר דברים יט ג "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ": עָרֵי מִקְלָט אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לֹא עֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת וְלֹא כְּרַכִּים גְּדוֹלִים וְלֹא קְטַנִּים אֶלָּא עֲיָרוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם שְׁוָקִים וּבִמְקוֹם הַמַּיִם. וְאִם אֵין שָׁם מַיִם מַכְנִיסִין לְתוֹכָן מַיִם. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם אֻכְלוּסִין. נִתְמַעֲטוּ אֻכְלוּסֵיהֶן מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. נִתְמַעֲטוּ דִּיּוּרֵיהֶן מַכְנִיסִין לְתוֹכָן כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים. וְאֵין פּוֹרְסִין בְּתוֹכָן מְצוּדוֹת וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכָן חֲבָלִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה רֶגֶל גּוֹאֵל הַדָּם מְצוּיָה שָׁם: כָּל עָרֵי הַלְוִיִּם קוֹלְטוֹת וְכָל אַחַת מֵהֶן עִיר מִקְלָט הִיא. שֶׁנֶּאֱמַר במדבר לה ו "וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר" במדבר לה ז "כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר". הִקִּישָׁן הַכָּתוּב כֻּלָּן זוֹ לָזוֹ לִקְלֹט: וּמַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין עָרֵי מִקְלָט שֶׁהֻבְדְּלוּ לְמִקְלָט וּבֵין שְׁאָר עָרֵי הַלְוִיִּם. שֶׁעָרֵי מִקְלָט קוֹלְטוֹת בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת הוֹאִיל וְנִכְנַס בָּהֶן נִקְלָט. וּשְׁאָר עָרֵי הַלְוִיִּם אֵינָן קוֹלְטוֹת אֶלָּא לְדַעַת. וְרוֹצֵחַ הַדָּר בְּעָרֵי מִקְלָט אֵינוֹ נוֹתֵן שְׂכַר בֵּיתוֹ. וְהַדָּר בִּשְׁאָר עָרֵי הַלְוִיִּם נוֹתֵן שָׂכָר לְבַעַל הַבַּיִת: כָּל עִיר הַקּוֹלֶטֶת תְּחוּמָהּ קוֹלֵט כָּמוֹהָ. אִילָן שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ תְּחוּם עָרֵי מִקְלָט וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם מִשֶּׁיַּגִּיעַ תַּחַת הַנּוֹף נִקְלָט. הָיָה עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לְתוֹךְ הַתְּחוּם מִשֶּׁיַּגִּיעַ לְעִקָּרוֹ נִקְלָט וְהַהוֹרְגוֹ שָׁם נֶהֱרָג עָלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתְּחוּם קוֹלֵט אֵין הָרוֹצֵחַ דָּר בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר במדבר לה כה "וְיָשַׁב בָּהּ" בָּהּ וְלֹא בִּתְחוּמָהּ:

1 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצות התורה ויחזירו את הנוטים מדרך האמת אליה על כרחם ויצוו לעשות טוב ויחזרו מהרע ויעמידו הגדרים על העובר עד שלא יהיו מצות התורה ואזהרותיה נדונות לפי אמונת כל איש. ומתנאי מצוה זו שיהיו השופטים האלו מדרגה למעלה ממדרגה וזו כשיתמנו בכל עיר שלשה ועשרים דיינין מקובצין כלם במקום אחד בשער העיר שהיא ראויה למספר הזה ואלו הן סנהדרי קטנה ויתמנו בירושלים בית דין הגדול משבעים דיינין ויתמנה אחד על אלו השבעים והוא ראש ישיבה והוא שקראוהו חכמים נשיא גם כן ויהיו כלם מקובצים במקום אחד מיוחד להם, ועיר שאנשיה מועטין שאינה ראויה לסנהדרי קטנה יתמנו בה שלשה לעשות הדינין הקטנים והדבר הקשה יביאו למי שלמעלה מהם והם ימנו שוטרים נוגשים בעם יסבבו בעיר בשוקים וברחובות ויביטו עניני העם בעסקיהם עד שלא יעשו עול אפילו בדבר מועט. והצווי שבא במצוה זו הוא אמרו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. ולשון ספרי מנין שממנין בית דין תלמוד לומר שופטים ושוטרים ומנין שממנין אחד על כלם תלמוד לומר תתן לך ומנין שממנין בית דין לכל שבט ושבט להיות דן את שבטו תלמוד לומר לשבטיך ושפטו את העם על כרחם. וכבר נכפל הצווי הזה למנות שבעים זקנים, והוא אמרו יתעלה אספה לי שבעים איש ואמרו כל מקום שנאמר לי הרי הוא קיים כמו וכהנו לי כלומר שהוא דבר מתמיד ואינה מצוה לפי שעה אבל הוא ראוי ומחוייב לדורי דורות. ודע אלו המנויין כלם כלומר סנהדרי גדולה וקטנה ובית דין של שלשה וזולתם מן המנויין אמנם יהיו כלם בארץ ישראל וכשנתקיימה הסמיכה בארץ ישראל אז אפשר לסמוכים ההם שישפטו בארץ ובחוצה לארץ אבל לא ידונו דיני נפשות לא בארץ ולא בחוצה לארץ אלא אם כן היה בית הבחירה עומד כמו שבארנו בפתיחת המאמר. ולשון ספרי באמרו מכה נפש בשגגה והיו אלה לכם אמרו בכל מושבותיכם בחוצה לארץ יכול אף ערי מקלט יהיו נוהגות בחוצה לארץ תלמוד לומר אלה אלה הדינין נוהגין בין בארץ בין בחוצה לארץ וערי מקלט אינן נוהגות אלא בארץ. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כלם בסנהדרין. הלכות סנהדרין פ"א:

1 היא שצונו להכין שש ערי מקלט כדי שיהיו מוכנות למכה נפש בשגגה, ושיתקן דרך אליהם ויישירו אותם, ולא יעזבו שימנע הבורח לרוץ. והוא אמרו יתעלה תכין לך הדרך. וכבר התבארו דיני מצוה זו בסנהדרין ומכות ושקלים וסוטה. וכבר זכרנו מצוה קע"ו אמרם ערי מקלט אין נוהגות אלא בארץ. שם שם:

1 משנה תורה, מצוות עשה פתח ↗

להכין שש ערי מקלט, שנאמר: "תכין לך, הדרך, ושילשת" דברים יט,ג.

1 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט – לְהַבְדִּיל שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט מֵעָרֵי הַלְּוִיִּם, שֶׁתִּהְיֶינָה מוּעָדוֹת לָנוּס שָׁמָּה מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה, וְשֶׁיְּתַקְּנוּ הַדְּרָכִים לְעֻמַּת הֶעָרִים וְיִתְיַשְּׁרוּ, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מכות י, ב, שֶׁמִּקְלָט מִקְלָט הָיוּ כּוֹתְבִין בְּפָרָשַׁת הַדְּרָכִים, וּמְפַנִּים הַדְּרָכִים שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהֶן דָּבָר שֶׁיְּאַחֵר הַבּוֹרֵחַ מִן הַמְּרוּצָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים יט ג תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ וְגוֹ'. שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ יָדוּעַ וּבָרוּר, שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּמַת הַהוֹרֵג שׁוֹגֵג עַל יְדֵי גּוֹאֲלֵי הַדָּם. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עי' רמב"ם הל' רוצח פ"ח הל' ב ד כִּי שֵׁשׁ עָרִים אֵלֶּה שָׁלֹשׁ מֵהֶן הִבְדִּיל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְשָׁלֹשׁ הִבְדִּיל יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְלֹא קָלְטוּ שֶׁל מֹשֶׁה, עַד שֶׁהֻבְדְּלוּ הַשָּׁלֹשׁ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, וְאִם כֵּן, לָמָּה הִבְדִּילָן מֹשֶׁה? אָמַר מִצְוָה שֶׁבָּאָה לְיָדִי אֲקַיְּמֶנָּה, וּבִימֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נוֹסִיף עוֹד שָׁלֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה וְגוֹ'. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם הל' ט י שֶׁכָּל עָרֵי הַלְוִיִּם הָיוּ קוֹלְטוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם וְגוֹ' הִקִּישָׁן הַכָּתוּב כֻּלָּן. אֲבָל הֶפְרֵשׁ זֶה הָיָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁעָרֵי מִקְלָט קוֹלְטוֹת, בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת, וּשְׁאָר עָרֵי הַלְוִיִּם אֵינָן קוֹלְטוֹת אֶלָּא לְדַעַת. וְרוֹצֵחַ הַדָּר בְּעָרֵי מִקְלָט אֵינוֹ נוֹתֵן שְׂכַר בַּיִת, וּבִשְׁאָר הֶעָרִים נוֹתֵן שְׂכַר בַּיִת. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ב"ב ק, ב שֶׁרֹחַב דֶּרֶךְ עִיר מִקְלָט צָרִיךְ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר, בֵּית דִּין שׁוֹלְחִין שְׁלוּחִים, לְתַקֵּן אֶת הַדְּרָכִים, וְאִם נִתְרַשְּׁלוּ בַּדָּבָר כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ דָּמִים. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מכות יא, ב שֶׁכָּל עִיר הַקּוֹלֶטֶת תְּחוּמָהּ קוֹלֵט. וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַמִּצְוָה בְּסַנְהֶדְרִין וּמַכּוֹת וּשְׁקָלִים וְסוֹטָה. וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים עַל אַדְמָתָן, וְהִיא מִן הַמִּצְוֹת הַמּוּטָלוֹת עַל הַמֶּלֶךְ, וְעַל הַצִּבּוּר כֻּלָּן.

« ספר המצוות Positive Commandments 181 ספר המצוות Positive Commandments 183 »