ספר המצוות, מצוות לא תעשה שמ״ג

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Negative Commandments 342 ספר המצוות Negative Commandments 344 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא א לבא על כלתו בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו בין מן האירוסין בין מן הנישואים כמו ששנינו בסנהדרין דף נ"ג שנאמר ערות כלתך לא תגלה אשת בנך היא לא תגלה ערותה וקבלנו מרבותינו שם כי מלא תגלה ערותה שלא הוצרך ליכתב לאזהרת כלה אנו למדין שבא לרבות אחר מיתת בנו, וענש סקילה בפ' קדושים שנ' ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם ועונש דלאחר מיתת בנו אנו למידין בגז"ש דמיהם בם דמיהם בם מאשת אב ועוד גרסינן בת"כ אשת בנך פרט לשפהה ונכרית ואנוסת בנו ומפותת בנו שאין אני קורא בהן אשת בנך:

1 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְהַכַּלָּה

1 ספר החינוך פתח ↗

עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה – שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן, שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ מִן הָאֵרוּסִין, וְכָל שֶׁכֵּן מִן הַנִּשּׂוּאִין, בֵּין בְּחַיָּיו וַאֲפִילּוּ גֵּרְשָׁהּ, בֵּין אַחַר מוֹתוֹ, בְּכָל עִנְיָן זֶה נִקְרֵאת אֵשֶׁת בְּנוֹ, וַאֲסוּרָה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יח טו עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה. וּמִן הַדּוֹמֶה שֶׁהַחִיּוּב אֲפִלּוּ בְּבֵן מַמְזֵר, בְּנוֹ הוּא מִכָּל מָקוֹם, אֲבָל בֶּן שִׁפְחָה וְנָכְרִית אֵין זֶה נִקְרָא בְּנוֹ לְשׁוּם דָּבָר. שֹׁרֶשׁ אִסּוּר הָעֲרָיוֹת, כְּתַבְנוּהוּ מצוה קצ. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָסְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יבמות כא, ב לְגֶדֶר זֶה כַּלַּת בְּנוֹ, וְכֵן כַּלַּת בֶּן בְּנוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם, וְאָסְרוּ גַּם כֵּן כַּלַּת בִּתּוֹ בִּלְבַד. וְהַטַּעַם כְּעֵין מַה שֶּׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, לְפִי שֶׁהָאִסּוּר בָּא בַּכָּתוּב בְּכַלָּתוֹ גָּזְרוּ הֵם בְּכָל הַכַּלּוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת הַבֵּן, וְגָזְרוּ מֵחֲמַת בְּכַלַּת בִּתּוֹ בִּלְבַד, וְדַי לָנוּ בְּכָךְ, וְאֵלּוּ נִקְרָאוֹת שְׁנִיּוֹת. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְשָׁכַב אֶת כַּלָּתוֹ בְּמֵזִיד וְיֵשׁ עֵדִים וְהַתְרָאָה בִּסְקִילָה, וְאִם אֵין עֵדִים בְּכָרֵת, בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה. וְאִם שָׁכַב אֶת כַּלַּת בְּנוֹ אוֹ בֶּן בְּנוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם אוֹ כַּלַּת בִּתּוֹ, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

1 הזהירנו מגלות ערות אשת הבן. והוא אמרו יתעלה ערות כלתך לא תגלה. והעובר על לאו זה בסקילה. ואם לא נחקרה העדות או לא נודע הוא בכרת אם הוא מזיד, ואם היה שוגג יקריב חטאת קבועה:

1 טור פתח ↗

אלו שאינן בני קידושין מחמת ערוה מהן מן התורה ומהן מדרבנן אותם שהן מן התורה לא תפסו בהו קידושין כלל ואותן שהן מדרבנן או שהן ספק ערוה כאשר יתבאר לקמן בע"ה צריכות גט: אמו אסורה לו מן התורה ואם אמו אסורה לו מדרבנן וכן אם אם אמו עד עולם ואם אבי אמו אסור לו מדרבנן אבל אם אם אבי אמו ואם אבי אמו מותרת לו אם אביו אסורה לו מדרבנן וכן אם אם אביו עד עולם אם אבי אביו אסורה לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון אם אם אבי אביו או אם אבי אבי אביו מותרת לו: אשת אביו אסורה לו מן התורה בין שהיא אשתו מן האירוסין בין שהיא אשתו מן הנישואין בין בחיי אביו בין כשמת אביו או גירשה אבל אם אנס אביו אשה מותרת לו ואשת אבי אביו אסורה לו מדרבנן וכן אשת אבי אבי אביו עד עולם ואשת אבי אמו אסורה לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון אשת אבי אבי אמו או אשת אבי אם אמו מותרת לו: אחותו אסורה לו מן התורה לא שנא אחותו מאביו או מאמו בין אחותו מן הנשואין או מהזנות או אפילו בא אביו על הערוה והוליד ממנה אחותו היא וחייב עליה חוץ מאחותו מן השפחה וכותית בד"א שפחה דעלמא אבל אם בא אביו על שפחתו והוליד ממנה אחותו היא ומותר בבת אשת אביו ואפילו חורגה הגדלה בבית מותרת לאחיו ולא חיישינן למראית העין לומר שנראית כאחותם: בתו אסורה לו מן התורה וכן בת בנו ובת בתו ובת בת בנו ובת בת בתו או בת בן בנו או בת בן בתו אסורות לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון בת בת בת בנו ובת בת בת בתו כתב הרמב"ם שהן מותרות לו ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל אלא כולן אסורות לו עד עולם: בת אשתו אסורה לו מן התורה וכן בת בנה ובת בתה ודוקא בת אשתו מן הנשואין אבל בת אנוסתו מותרת לו לאחר מיתתה ובת בת בת אשתו ובת בת בן אשתו אסורה לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון בת בת בת בת אשתו ובת בן בן בן אשתו כתב הרמב"ם ז"ל שמותרת לו וא"א הרא"ש ז"ל כתב שהן אסורות לו עד עולם ואם אשתו אסורה לו מן התורה וכן אם אם אשתו ואם אבי אשתו אבל אם אם אם אשתו ואם אם אבי אשתו ואם אבי אבי אשתו אסורות לו מדרבנן מכאן ואילך כגון אם אם אם אם אשתו ואם אם אם אבי אשתו כתב הרמב"ם שמותרות ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב שאסורות לו לעולם אחות אביו ואחות אמו אסורות לו מן התורה לא שנא היא אחותו מן האב או מן האם ומותר בבת אחי אביו ובבת אחי אמו ואחי אביו ואחי אמו מותר באשתו ובבתו אבל הוא אסור מן התורה באשת אחי אביו ומדרבנן באשת אחי אמו ודוקא שהוא אחי אביו מן האב אבל אשת אחי אביו מן האם ואשת אחי אמו בין מן האב בין מן האם אין אסורות אלא מדרבנן ומכאן ואילך כגון אשת אחי אבי אביו מן האם ואשת אחי אם אמו בין מן האב בין מן האם מותרות ובאשת אחי אבי אביו מן האב ואחות אבי האב בין מן האם בין מן האב ואחות אם האם פסק ר"י שהן אסורות מדרבנן ובשאלתות פסק שהן מותרות וכן פסק רבינו תם ומסקנת אדוני אבי הרא"ש ז"ל בדברי ר"י אשת בנו אסורה לו מן התורה ואשת בן בנו אסורה לו מדרבנן וכן אשת בן בן בנו עד עולם אשת בן בתו אסורה לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון אשת בן בן בתו מותרת לו: אשת בן אשתו מותרת לו ובן אשתו מותר באשתו אשת אחיו אסורה לו מן התורה בין אם הוא אחיו מן האב או מן האם בין מן הנישואין בין מן הזנות אלא שאשת אחיו מן האם אסורה לו מן התורה לעולם ואשת אחיו מן האב מותרת לו אם מת אחיו בלא בנים כאשר יתבאר לקמן בהלכות יבום בע"ה: ב' חורגין הגדלין יחד בבית מותר כ"א באשת חבירו ולא חיישינן למראי' העין לומר שנראה באשת אחיו: אשת חמיו אסורה לו וגם חמיו אסור באשתו ומותר באשת בן אחיו ובאשת בן אחותו: אחות אשתו אסורה לו מן התורה כ"ז שאשתו קיימת ל"ש אם היא אחותה מן האב או מן האם ואפי' גירש את אשתו אבל לאחר מיתתה מותר באחותה: הלכה אשתו למ"ה ואמרו לו שמתה ונשא אחותה ואח"כ באתה אשתו אם היתה אשתו נשואה לו מותרת לחזור לו שהכל יודעים שבמעות נשא את אחותה דאין זנות שמזנה עם אחותה אוסר אשתו עליו אפילו במזיד וכן בכל הקרובות הנאסרות ע"י אשתו אם מזנה עמהם לא נאסרה אשתו עליו ומותר בקרובות שניה היתה ארוסתו ואמרו לו שמתה ונשא אחותה ואח"כ באת ארוסתו אסור בשתיהן מתה הראשונה מותר בשנייה אמרו לו מתה אשתו ונשא אחותה ואח"כ אמרו לו קיימת היתה הולד הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר היתה אחות אשתו נשואה והלכה אשתו ובעל אחות אשתו ואמרו לו מתה אשתך וגיסך ונשא אחות אשתו ואח"כ באו אשתו וגיסו אשת גיסו צריכה גט ל"ש נשאת לו בב' עדים או בעד א' ואסורה לגיסו ואשתו אסורה עליו ל"ש היתה נשואה לו או ארוסתו:

1 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לגלות ערוות אשת הבן, שנאמר "ערוות כלתך, לא תגלה" ויקרא יח,טו.

« ספר המצוות Negative Commandments 342 ספר המצוות Negative Commandments 344 »