ספר המצוות, מצוות לא תעשה שמ״ב

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Negative Commandments 341 ספר המצוות Negative Commandments 343 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

אשת אחי אביו לאחר מיתת דודו מניין שכתוב בפרשת אחרי מות ערות אחי אביך לא תגלה ואל אשתו לא תקרב דודתך היא ועונש כרת מונכרתו הנפשות העושות וגם עונש ערירי יש שם שנאמר בפרשת קדושים ואיש אשר ישכב את דודתו ערות דודו גלה ערירים ימותו ודורש שם דף נ"ד נאמר כאן ערות דודו גלה ונא' להלן או דודו או בן דודו יגאלנו מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם והתם מנלן אמר קרא אחר ממשפחתו יגאלנו ומשפחת אב קרויה משפחה דווקא ולא משפחת האם שנאמר למשפחותם לבית אבותם שם דף כ"א כל הסוגיא ובירושלמי שם מסקי' שיש נשים אחרות שהן אסורות מפי הקבלה ואסורות מד"ס לעשות גדר לעריות והם הנקראות שניות מפני שהן שניות לעריות וכל אחת מהן נקראת שנייה ועשרים נשים הן ואלו הן: א אם אמו וזו אין לה הפסק אפי' אם אם אם עד למעלה אסורה. ב והיא בירושלמי שם אם אבי אמו בלבד. ג ואם אביו וזו אין לו הפסק אפי' אם אם אם אביו עד למעלה אסורה. ד הוא בירושלמי שם ואם אבי אביו בלבד. ה ואשת אבי אביו וזו אין לו הפסק אפי' אשת יעקב אסורה על אחד ממנו. ו אשת אבי אמו בלבד. ז ואשת אחי האב מן האם בלבד. ח ואשת אחי האם בין מן האב בין מן האם אין לו הפסק במ"ס רק כי מן האב בלבד ומן האם אין לה הפסק וצ"ע דבגמרא לא משמע הכי כלל ועי' בכתכי מהר"ר ישראל סי' קע"ב. ט וכלת בנו וזו אין לה הפסק אפי' כלת בן בן בנו עד סוף העולם אסורה, י וכלת בתו בלבד, יא ובת בת בנו בלבד, יב ובת בן בנו בלבד ע"ש בתוס' בד"ה שניות דף כ"ב. יג ובת בת בתו בלבד. יד ובת בן בתו בלבד. טו ובת בת בן אשתו בלבד. טז ובת בת בת אשתו בלבד. יז ואם אם אבי אשתו בלבד. יח ואם אבי אב אשתו בלבד. יט ואם אם אם אשתו בלבד. כ ואם אב אם אשתו בלבד זה שכתבנו באבות אבות אשתו בלבד שיש להן הפסק וכן בבת בת בתו ובת בת בנו וכן בבת בת בתה ובת בת בנה שיש להן הפסק זהו לדברי ר"ה ור"מ שפוסקין דכל תיקו מד"ס לקולא שהיא בעיא שם ביבמות דף כ"ב ולא פשיטא אם יש להן הפסק או אין להן הפסק ונחלקו עליהן גדולים או אומרים דכל תיקו דאיסורא לחומרא ואין להן הפסק מסקינן שם דף מ' שאיסור אחות גרושה מדברי תורה ואיסור אחות חלוצה מד"ס וכללו של דבר כל קרובות האסורות באשתו גרושה אסורות ביבמתו החלוצה וכן אומר שם בדף מ"א שאסור ליבם לישא קרובת זקוקתו עד שייבם אחד מאחיו לה או יחליץ ותסור זיקתו מעליה וכל זה מד"ס וכן צוו חכמים שם דף צ"ט שהנטען על האשה מעבירה אסור לישא אמה ובתה ואחותה ואם אמה ואם אביה ובת בתה ובת בנה והטעם מפני שהנטענת רגילה עם כל אלו ויבא לידי קילקול:

1 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְדוֹד

1 משנה תורה, הלכות איסורי ביאה פתח ↗

לְפִיכָךְ הַבָּא עַל אִמּוֹ שֶׁהִיא אֵשֶׁת אָבִיו חַיָּב שְׁתַּיִם. בֵּין בְּחַיֵּי אָבִיו בֵּין לְאַחַר מִיתַת אָבִיו. אַחַת מִשּׁוּם אִמּוֹ וְאַחַת מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָבִיו. אֶחָד אָחִיו מֵאָבִיו אוֹ אָחִיו מֵאִמּוֹ. בֵּין מִנִּשּׂוּאִין בֵּין מִזְּנוּת. אִשְׁתּוֹ עֶרְוָה עָלָיו. אֲבָל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִן הָאֵם הֲרֵי הִיא שְׁנִיָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאֶחָד אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו אוֹ מֵאִמּוֹ. בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין מִזְּנוּת. כְּגוֹן שֶׁזָּנְתָה אִמּוֹ אוֹ אָבִיו עִם אֲחֵרִים וְהָיְתָה לוֹ אָחוֹת מִזְּנוּת. הֲרֵי זוֹ עֶרְוָה עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יח ט "מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ":

1 הזהירנו מגלות ערות אשת אחי האב. והוא אמרו אל אשתו לא תקרב דודתך היא. והעובר על לאו זה במזיד חייב כרת, ובשוגג יביא חטאת קבועה:

1 טור פתח ↗

אלו שאינן בני קידושין מחמת ערוה מהן מן התורה ומהן מדרבנן אותם שהן מן התורה לא תפסו בהו קידושין כלל ואותן שהן מדרבנן או שהן ספק ערוה כאשר יתבאר לקמן בע"ה צריכות גט: אמו אסורה לו מן התורה ואם אמו אסורה לו מדרבנן וכן אם אם אמו עד עולם ואם אבי אמו אסור לו מדרבנן אבל אם אם אבי אמו ואם אבי אמו מותרת לו אם אביו אסורה לו מדרבנן וכן אם אם אביו עד עולם אם אבי אביו אסורה לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון אם אם אבי אביו או אם אבי אבי אביו מותרת לו: אשת אביו אסורה לו מן התורה בין שהיא אשתו מן האירוסין בין שהיא אשתו מן הנישואין בין בחיי אביו בין כשמת אביו או גירשה אבל אם אנס אביו אשה מותרת לו ואשת אבי אביו אסורה לו מדרבנן וכן אשת אבי אבי אביו עד עולם ואשת אבי אמו אסורה לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון אשת אבי אבי אמו או אשת אבי אם אמו מותרת לו: אחותו אסורה לו מן התורה לא שנא אחותו מאביו או מאמו בין אחותו מן הנשואין או מהזנות או אפילו בא אביו על הערוה והוליד ממנה אחותו היא וחייב עליה חוץ מאחותו מן השפחה וכותית בד"א שפחה דעלמא אבל אם בא אביו על שפחתו והוליד ממנה אחותו היא ומותר בבת אשת אביו ואפילו חורגה הגדלה בבית מותרת לאחיו ולא חיישינן למראית העין לומר שנראית כאחותם: בתו אסורה לו מן התורה וכן בת בנו ובת בתו ובת בת בנו ובת בת בתו או בת בן בנו או בת בן בתו אסורות לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון בת בת בת בנו ובת בת בת בתו כתב הרמב"ם שהן מותרות לו ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל אלא כולן אסורות לו עד עולם: בת אשתו אסורה לו מן התורה וכן בת בנה ובת בתה ודוקא בת אשתו מן הנשואין אבל בת אנוסתו מותרת לו לאחר מיתתה ובת בת בת אשתו ובת בת בן אשתו אסורה לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון בת בת בת בת אשתו ובת בן בן בן אשתו כתב הרמב"ם ז"ל שמותרת לו וא"א הרא"ש ז"ל כתב שהן אסורות לו עד עולם ואם אשתו אסורה לו מן התורה וכן אם אם אשתו ואם אבי אשתו אבל אם אם אם אשתו ואם אם אבי אשתו ואם אבי אבי אשתו אסורות לו מדרבנן מכאן ואילך כגון אם אם אם אם אשתו ואם אם אם אבי אשתו כתב הרמב"ם שמותרות ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב שאסורות לו לעולם אחות אביו ואחות אמו אסורות לו מן התורה לא שנא היא אחותו מן האב או מן האם ומותר בבת אחי אביו ובבת אחי אמו ואחי אביו ואחי אמו מותר באשתו ובבתו אבל הוא אסור מן התורה באשת אחי אביו ומדרבנן באשת אחי אמו ודוקא שהוא אחי אביו מן האב אבל אשת אחי אביו מן האם ואשת אחי אמו בין מן האב בין מן האם אין אסורות אלא מדרבנן ומכאן ואילך כגון אשת אחי אבי אביו מן האם ואשת אחי אם אמו בין מן האב בין מן האם מותרות ובאשת אחי אבי אביו מן האב ואחות אבי האב בין מן האם בין מן האב ואחות אם האם פסק ר"י שהן אסורות מדרבנן ובשאלתות פסק שהן מותרות וכן פסק רבינו תם ומסקנת אדוני אבי הרא"ש ז"ל בדברי ר"י אשת בנו אסורה לו מן התורה ואשת בן בנו אסורה לו מדרבנן וכן אשת בן בן בנו עד עולם אשת בן בתו אסורה לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון אשת בן בן בתו מותרת לו: אשת בן אשתו מותרת לו ובן אשתו מותר באשתו אשת אחיו אסורה לו מן התורה בין אם הוא אחיו מן האב או מן האם בין מן הנישואין בין מן הזנות אלא שאשת אחיו מן האם אסורה לו מן התורה לעולם ואשת אחיו מן האב מותרת לו אם מת אחיו בלא בנים כאשר יתבאר לקמן בהלכות יבום בע"ה: ב' חורגין הגדלין יחד בבית מותר כ"א באשת חבירו ולא חיישינן למראי' העין לומר שנראה באשת אחיו: אשת חמיו אסורה לו וגם חמיו אסור באשתו ומותר באשת בן אחיו ובאשת בן אחותו: אחות אשתו אסורה לו מן התורה כ"ז שאשתו קיימת ל"ש אם היא אחותה מן האב או מן האם ואפי' גירש את אשתו אבל לאחר מיתתה מותר באחותה: הלכה אשתו למ"ה ואמרו לו שמתה ונשא אחותה ואח"כ באתה אשתו אם היתה אשתו נשואה לו מותרת לחזור לו שהכל יודעים שבמעות נשא את אחותה דאין זנות שמזנה עם אחותה אוסר אשתו עליו אפילו במזיד וכן בכל הקרובות הנאסרות ע"י אשתו אם מזנה עמהם לא נאסרה אשתו עליו ומותר בקרובות שניה היתה ארוסתו ואמרו לו שמתה ונשא אחותה ואח"כ באת ארוסתו אסור בשתיהן מתה הראשונה מותר בשנייה אמרו לו מתה אשתו ונשא אחותה ואח"כ אמרו לו קיימת היתה הולד הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר היתה אחות אשתו נשואה והלכה אשתו ובעל אחות אשתו ואמרו לו מתה אשתך וגיסך ונשא אחות אשתו ואח"כ באו אשתו וגיסו אשת גיסו צריכה גט ל"ש נשאת לו בב' עדים או בעד א' ואסורה לגיסו ואשתו אסורה עליו ל"ש היתה נשואה לו או ארוסתו:

1 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לגלות ערוות אשת אחי האב, שנאמר "אל אשתו לא תקרב, דודתך היא" ויקרא יח,יד.

1 ספר החינוך פתח ↗

עֶרְוַת אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה – שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב, וְזֹאת נִקְרֵאת בַּכָּתוּב דּוֹדָתוֹ לְפִי שֶׁהִיא אֵשֶׁת דּוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יח יד אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִיא. וְאַזְהָרָה זוֹ הִיא מִכֵּיוָן שֶׁנִּתְאָרְסָה לְדוֹדוֹ, כְּלוֹמַר, שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת לוֹ, וּבֵין בְּחַיֵּי דּוֹדוֹ וַאֲפִילּוּ גֵּרְשָׁהּ, וּבֵין אַחַר מִיתָתוֹ יבמות צז א. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כָּתַבְנוּ לְמַעְלָה מצוה קצ. דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יבמות נד, ב, שֶׁאֲחִי אָבִיו נִקְרָא לְעִנְיַן אִסּוּר זֶה שֶׁל אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהוּא אֲחִי אָבִיו מִצַּד אָב, אֲבָל אֲחִי אָבִיו מִצַּד אֵם אֵינוֹ בְּאִסּוּר זֶה שֶׁל אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב מִדִּין תּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים גָּדְרוּ גָּדֵר וְאָסְרוּ אֲפִלּוּ אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִצַּד אֵם, כְּדֵי לְהַרְחִיקֵנוּ הַרְבֵּה שֶׁלֹּא לִגַּע לְאִסּוּר תּוֹרָה. וְכֵן אָסְרוּ גַּם כֵּן אֵשֶׁת אֲחִי אִמּוֹ, בֵּין שֶׁהוּא אָחִיהָ מִצַּד אָב לְבַד אוֹ מִצַּד אֵם לְבַד, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵשֶׁת אֲחִי אִמּוֹ אֵינָהּ אֲסוּרָה כְּלָל דְּבַר תּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִצַּד אָב שֶׁנִּקְרָא דּוֹדוֹ, הוֹסִיפוּ הֵם בְּאִסּוּר לְגֶדֶר כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַדּוֹמִים לוֹ. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְשָׁכַב אֶת אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִצַּד אָב בְּחַיֵּי דּוֹדוֹ בְּמֵזִיד וְיֵשׁ עֵדִים, מִיתַת שְׁנֵיהֶם בְּחֶנֶק, שֶׁכֵּן הוּא הַדִּין הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ בְּחֶנֶק, וְאִם שָׁכַב אוֹתָהּ אַחֲרֵי מוֹת דּוֹדוֹ, בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת, וְאִם יֵשׁ עֵדִים לוֹקֶה, בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה, כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ לָנוּ דְּכָל שֶׁבִּזְדוֹנוֹ כָּרֵת בְּשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. וְאִם שָׁכַב אֶת אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִצַּד אֵם, אוֹ אֶת אֵשֶׁת אֲחִי אִמּוֹ, בֵּין מִצַּד אָב אוֹ מִצַּד אֵם, בְּמֵזִיד מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, בְּשׁוֹגֵג פָּטוּר.

« ספר המצוות Negative Commandments 341 ספר המצוות Negative Commandments 343 »