ספר המצוות, מצוות לא תעשה ש״ט

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Negative Commandments 308 ספר המצוות Negative Commandments 310 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

הזהירה א תורה שלא לעבוד ושלא לזרוע בגופו של קרקע במקום שנתערפה שם העגלה המובאה על החלל הנמצא שנ' בפרשת שופטים והורידו את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע פיר' אשר צויתי שלא לעבוד ושלא לזרוע ושנינו בסוטה דף מ"ה מקומה אסור לזרוע ולעבוד ומותר לסרוק שם פשתן ולנקר שם אבנים ותניא שם דף מ"ו ובספרי לא יזרע זרועה בכלל לא יעבוד היתה שופטים ולמה יצאה להקיש אליה ולומר לך מה זריעה מיוחדת עבודת קרקע אף כל עבודת קרקע יצאו ניקור אבנים וסריקת פשתן שאינם עבודת קרקע:

1 סוטה פתח ↗

״וּמְקוֹמָהּ, אָסוּר מִלִּזְרוֹעַ וּמִלֵּיעָבֵד״. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ״ — לְשֶׁעָבַר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְהַבָּא.

1 משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש פתח ↗

הַנַּחַל שֶׁנֶּעֶרְפָה בּוֹ הָעֶגְלָה אָסוּר בִּזְרִיעָה וַעֲבוֹדָה לְעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר דברים כא ד "אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ". וְכָל הָעוֹבֵד שָׁם עֲבוֹדָה בְּגוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע כְּגוֹן שֶׁחָרַשׁ אוֹ חָפַר אוֹ זָרַע אוֹ נָטַע וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ הֲרֵי זֶה לוֹקֶה. וּמֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן וּלְנַקֵּר שָׁם אֲבָנִים שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁאָרַג שָׁם בֶּגֶד אוֹ תְּפָרוֹ שֶׁאֵינָהּ מְלָאכָה בְּגוּף הַקַּרְקַע. לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא יֵעָבֵד וְלֹא יִזָּרֵעַ מָה זְרִיעָה בְּגוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע אַף כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁנֶּאֶסְרָה שָׁם אֵינָהּ אֶלָּא בְּגוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע:

1 הזהירנו מעבוד ומזרוע בנחל איתן שנערפה בו העגלה. והוא אמרו אשר לא יעבד בו ולא יזרע, והעובר על לאו זה לוקה. ובמכות דף כ"ב כשזכרו מחוייבי מלקות אמרו והא איכא זורע נחל איתן ואזהרתיה מהכא אשר לא יעבד בו ולא יזרע. הנה כבר התבאר שהוא לאו אחד ושהוא במלקות, וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף סוטה. שופטים, הלכות רוצח פ"י:

1 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

לֹא יֵעָבֵד בַּנַּחַל

1 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לעבוד ולזרוע בנחל איתן, שנאמר "אשר לא ייעבד בו, ולא ייזרע" דברים כא,ד.

1 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּאוֹתוֹ קַרְקַע – שֶׁנִּמְנַעְנוּ מִלַּעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן, הוּא הַנַּחַל שֶׁנֶּעֶרְפָה שָׁם הָעֲגָלָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים כא ד אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר זֶה בְּמִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה, מצוה תקל, שֶׁעִנְיַן הָעֲרִיפָה, לְפַרְסֵם עִנְיַן הָרְצִיחָה כְּדֵי לְעוֹרֵר הֶהָמוֹן עַל הַדָּבָר, וְיַכְנִיסוּ יִרְאָה בְּלִבָּם עַל הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה, וְגַם מְנִיעַת הָעֲבוֹדָה וְהַזְּרִיעָה שָׁם לְעוֹלָם מִן הַטַּעַם הַזֶּה בְּעַצְמוֹ הִיא לְפִי הַדּוֹמֶה עַל צַד הַפְּשָׁט, כְּדֵי לְהַזְכִּיר לְעוֹלָם בְּלֵב כָּל עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ כִּי עַל דָּבָר שֶׁנִּרְצָח אִישׁ אֶחָד בַּדֶּרֶךְ נֶעֶרְפָה הָעֶגְלָה בַּמָּקוֹם הַהוּא וְנִשְׁאַר חָרֵב לְעוֹלָם, וְיָנִיעוּ לְבָבָם עִם זֶה לְהַרְחִיק עִנְיַן הָרְצִיחָה מְאֹד. וְאִם תַּקְשֶׁה בְּטַעַם זֶה, כִּי הַנַּחַל לֹא מְקוֹם זֶרַע, נָשִׁיב שֶׁרָאוּי הוּא לְכָךְ אַחַר שֶׁתִּמְנָעֵנוּ הַתּוֹרָה מִלִּזְרֹעַ בּוֹ. דִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוטה מו, ב מָה זְרִיעָה בְּגוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע אַף עֲבוֹדָה שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה הִיא בְּגוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע, כְּגוֹן חוֹרֵשׁ וְחוֹפֵר וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ, אֲבָל מֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן וְלַעֲשׂוֹת שָׁם כָּל עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ בְּגוּף הַקַּרְקַע. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּסוֹף מַסֶּכֶת סוֹטָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁמִּצְוַת דִּין עֶגְלָה עֲרוּפָה אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן הַבַּיִת כְּשֶׁאָנוּ דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת, אִסּוּר הָעֲבוֹדָה בְּנַחַל אֵיתָן נוֹהֵג הוּא לְפִי הַדּוֹמֶה לְעוֹלָם, אִלּוּ יָדַעְנוּ בְּקַבָּלָה אֲמִתִּית שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּאַרְצֵנוּ נַחַל שֶׁעָרְפוּ בּוֹ עֶגְלָה בִּזְמַן שֶׁהָיְתָה הָאָרֶץ בְּיִשּׁוּבָהּ, כִּי לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב בְּאִסּוּר הָעֲבוֹדָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם זְמַן, וְאִם כֵּן יֵשׁ לָנוּ לְכָתְבָהּ עִם הַמִּצְוֹת הַנּוֹהֲגוֹת הַיּוֹם בְּאַרְצֵנוּ. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְזָרַע בְּנַחַל אֵיתָן חַיָּב מַלְקוּת, וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם בַּגְּמָרָא מַכּוֹת כב, א, כְּשֶׁזָּכְרוּ שָׁם מְחֻיְּבֵי מַלְקוּת, אָמְרוּ וְהָא אִיכָּא זוֹרֵעַ בְּנַחַל אֵיתָן, וְאַזְהָרָתֵהּ מֵהָכָא אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ. הִנֵּה הִתְבָּאֵר לָנוּ מִזֶּה, שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ, שֶׁהַכֹּל אַזְהָרָה אַחַת, כְּלוֹמַר שֶׁהָעוֹבֵד וְהַזּוֹרֵעַ שָׁם לֹא עָבַר אֶלָּא עַל לָאו אֶחָד וְלֹא נְחַיְּבֵהוּ בִּשְׁנֵי לָאוִין, בַּעֲבוֹדָה וּבִזְרִיעָה. וְלָמַדְנוּ שָׁם גַּם כֵּן שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר חִיּוּב מַלְקוּת.

« ספר המצוות Negative Commandments 308 ספר המצוות Negative Commandments 310 »