ספר המדות, קללה, חלק ראשון

1

א. עַל יְדֵי הַקְּלָלוֹת בָּא אֲבֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם.

2

ב. אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְקַלֵּל אֶלָּא אִם כֵּן יָכוֹל לִרְאוֹת הַדּוֹרוֹת שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ.

3

ג. אַל תִּהְיֶה קִלְלַת הֶדְיוֹט קַלָּה. בְּעֵינֶיךָ.

4

ד. הַקְּלָלוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַכַּוָּנָה.

5

ה. לִפְעָמִים נִתְקַיֵּם קִלְלַת הַצַּדִּיק כָּל יְמֵי חַיָּיו וְלא לְאַחַר מוֹתוֹ.

6

ו. סוֹף שֶׁקִּלְלַת חִנָּם יָשׁוּב עַל הַמְקַלֵּל.

7

ז. קִלְלַת חָכָם אֲפִילּוּ בְּחִנָּם וַאֲפִילּוּ עַל תְּנַאי בָּאָה.

8

ח. אֲפִילּוּ נָכְרִי הַמְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֵךְ.