ספר ההגיון ט״ז

הָעֵדוּת וְהַמּוּעָד. כְּלָלֵי הָעֵדוּת. א עֵדוּת וּמוּעָד הוּא קִיּוּם דָּבָר מִחוּץ מִמֶּנּוּ, וְיִתְחַלֵּק לֶאֱלֹקִי וֶאֱנוֹשׁי.

ב הָאֱלֹקִי – שֶׁדִּבְרֵי הָאֵל, יִתְבָּרַךְ, מְקַיְּמִים אוֹתוֹ.

ג הָאֱנוֹשִׁי – שֶׁאָדָם מְקַיְּמוֹ, וְיִתְחַלֵּק לִמְרֻבֶּה וּמְיֻחָד. הַמְּרֻבֶּה – שֶׁהַרְבֵּה מְעִידִים עָלָיו, הַמְּיֻחָד – שֶׁאֶחָד מֵעִיד עָלָיו. כְּלָלֵי הָעֵדוּת: כָּעֵד כָּךְ כֹּח הָעֵדוּת. פֵּרוּשׁוֹ: כְּעֵרֶךְ הָעֵד וַחֲשִׁיבוּתוֹ, כָּךְ כֹּחַ הָעֵדוּת שֶׁלּוֹ לְשֶׁנַּאֲמִין בָּהּ.