1
והנה הנער הלומד לא יחקק הדבור או הפסוק או הענין שלמד בלבו חקיקה קיימת, עד שירכיב הענין, הרכבות רבות בלבו, וישנה וישלש וירבע ויחמש עד שוב ההרגל אצלו בטבע שלם, וגם על זה אמרו חכמינו ז"ל הגיגה ט. אינו דומה מי ששנה פרקו מאה פעמים למי ששונה מאה ואחת שנאמר החכמה מאין תמצא מאי"ן איוב כה, יד בגי' הכ"י הו"ו, והכונה בזה מה שזכרתיו לך, ואין מי שיכחיש זה, כי הוא דבר מורגש ומושכל ומקובל, והמושכל הוא מושג בהשגה אנושית מרוב חכמה, אבל אינו מושג מחכמת האדם החכם לכל, אבל הוא דבר שהודיעו השכל האלוהי לחכם המתנבא, וע"כ קראנוהו מקובל, כלומר שקבלנו סודו מדברי הנביאים או מדבר מי שקבל מהם, או מהשם יתברך באמצעות שכלנו גם אנחנו, והוא אם כן למעלה מן המושכל האנושי המוטבע בנו, והם ג' מדרגות ההשגה המגדת האמתיות לנו והמבחנת בין האמת והשקר: