1 אָמַר רַב יְהוּדָה: שֶׁהָפַךְ מִשְׁכָּבוֹ שֶׁל לַיְלָה לְמִשְׁכָּבוֹ שֶׁל יוֹם, וְנִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה. אֵבֶר קָטָן יֵשׁ בָּאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ – רָעֵב, וּמַרְעִיבוֹ – שָׂבֵעַ.
2 ״וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רוֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד״. בַּת שֶׁבַע הֲוָה קָא חָיְיפָא רֵישָׁא תּוּתֵי חַלְּתָא. אֲתָא שָׂטָן, אִידְּמִי לֵיהּ כְּצִיפַּרְתָּא. פְּתַק בֵּיהּ גִּירָא, פַּתְקַהּ לְחַלְּתָא, אִיגַּלַּיה וְחַזְיַיהּ.
