פסקי הרא"ש על שבת י׳:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« פסקי הרא"ש על שבת ט׳:ב׳ פסקי הרא"ש על שבת י׳:ב׳ »

1 שבת פתח ↗

מַתְנִי׳ פִּלְפֶּלֶת — כׇּל שֶׁהוּא, וְעִטְרָן — כׇּל שֶׁהוּא. מִינֵי בְשָׂמִים וּמִינֵי מַתָּכוֹת — כׇּל שֶׁהֵן. מֵאַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וּמֵעֲפַר הַמִּזְבֵּחַ, מְקַק סְפָרִים וּמְקַק מִטְפְּחוֹתֵיהֶם — כׇּל שֶׁהוּא, שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָן לְגוֹנְזָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמּוֹצִיא מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה — כׇּל שֶׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם״.

2 שבת פתח ↗

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְחַיֵּיב הָיָה רַבִּי מֵאִיר אַף בְּמוֹצִיא חִטָּה אַחַת לִזְרִיעָה. פְּשִׁיטָא, ״כׇּל שֶׁהוּא״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: ״כׇּל שֶׁהוּא״ — לְאַפּוֹקֵי מִגְּרוֹגֶרֶת, וּלְעוֹלָם עַד דְּאִיכָּא כְּזַיִת, קָא מַשְׁמַע לַן. מַתְקִיף לַהּ רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: אֶלָּא מֵעַתָּה, חִישֵּׁב לְהוֹצִיא כׇּל בֵּיתוֹ, הָכִי נָמֵי דְּלָא מִיחַיַּיב עַד דְּמַפֵּיק לְכוּלֵּיהּ?! הָתָם — בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כׇּל אָדָם.

1 המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה והוציאו בשבת חייב עליו בכל שהוא. וכל אדם אינו חייב עליו אלא כשיעורו. חזר והכניסו אינו חייב עליו אלא כשיעורו:

2 גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל מחייב היה ר' מאיר אף במוציא חטה אחת לזריעה ואף אם לא הצניע מתחלה לכך:

« פסקי הרא"ש על שבת ט׳:ב׳ פסקי הרא"ש על שבת י׳:ב׳ »