פסקי הרא"ש על בכורות ב׳:ד׳

4 מתני' רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים ויצאו שני ראשיהן כאחת ר' יוסי הגלילי אומר שניהם לכהן שנאמר הזכרים. וחכמים אומרים אי אפשר לצמצם אלא אחד לו ואחד לכהן. ר' טרפון אומר כהן בורר לו את היפה. רבי עקיבא אומר משמנים ביניהם. והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות. ורבי יוסי פוטר. מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו. רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה. זכר ונקבה אין לכהן כלום אלא ירעה עד שיסתאב ויאכל במומו לבעלים. שתי רחלות שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן שניהם לכהן. זכר ונקבה הזכר לכהן. שני זכרים ונקבה אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר הכהן בורר לו היפה. ור' עקיבא אומר משמנין ביניהם והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות. ורבי יוסי פוטר. מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו. ור' עקיבא אומר המע"ה. שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום. אחת בכרה ואחת לא בכרה וילדו שני זכרים אחד לו ואחד לכהן. רבי טרפון אומר בורר לו הכהן את היפה. ורבי עקיבא אומר משמנין ביניהן והשני ירעה עד שיסתאב וחייב במתנות. ור' יוסי פוטר. שהיה רבי יוסי אומר כל שחליפיו ביד כהן פטור מן המתנות ור' מאיר מחייב. מת אחד מהן ר' טרפון אומר יחלוקו. ר' עקיבא אומר המע"ה. זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום. רבי יוסי הגלילי אומר שניהם לכהן:

5 גמ' אמרי דבי ר' ינאי רבי יוסי הגלילי שמעינן ליה דאמר אפשר לצמצם בידי שמים וכ"ש בידי אדם ורבנן אמרי בידי שמים א"א לצמצם בידי אדם מאי. ומסיק דסברי רבנן א"א לצמצם אפי' בידי אדם. ופסיק ר"י דהלכה כרבי יוסי דבידי אדם אפשר לצמצם. מדפליגי אמוראי בפרק קמא דעירובין דף טז: בפרוץ כעומד. ובפרק שני דחולין דף כח: במחצה על מחצה כרוב דאי אפשר לצמצם. מ"ט דמאן דשרי. דלמא אפי' מחצה אין כאן ובפרק שבועת העדות שבועות דף לב. פריך הש"ס גבי כפרו שניהם כאחת והא אי אפשר לצמצם ומשני הא מני רבי יוסי הגלילי היא. ורבי יוחנן אמר אפי' תימא רבנן. משמע דאין הלכה כרבי יוסי הגלילי. וכן בפרק ד' אחין יבמות דף כח.גבי אחיות איני יודע מי שנאן אמרינן אליבא דרבי יוחנן לא סתם לן תנא כרבי יוסי הגלילי. וכן בגיטין בפרק הזורק גיטין דף עח. גבי ספק קרוב לו ספק קרוב לה פריך ונחזי הי מינייהו קדים וכי תימא שבאו שניהם בבת אחת והא אי אפשר לצמצם. מכל הלין משמע דאין הלכה כרבי יוסי הגלילי ונראה דבידי שמים אין הלכה כמותו. והך דשבועות דלא כוונו לדבר כאחת וכן הך דגיטין דלא כוונו ליכנס בבת אחת לתוך ארבע אמות כבידי שמים דמי. אבל בידי אדם הלכה כמותו: רבי טרפון אומר בורר לו את היפה. מ"ט דרבי טרפון. קסבר ההוא דבריא נפקא ברישא. והלכה כר' עקיבא דהא ר"ט גופיה הדר ביה: ר"ע אומר משמנין ביניהן. אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן וכהן נוטל כחוש. אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן והא אנן משמנים ביניהם תנן. אמר ליה אדאכלת כפניתא בבבל תרגימנא מסיפא דקתני מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו ורבי עקיבא אומר המע"ה אמאי ליפלגי בהדדי. אלא מאי. משמנין ביניהן שומא יהא ביניהן. דאמר ליה לכהן אייתי ראיה דבכור הוא ושקול: וחייב במתנות. מ"ט דרבי מאיר. אמר ר' יוחנן הואיל וכהן בא עליו משני צדדין. דאמר ליה אי בכור הוא כולו דידי הוא. ואי לאו בכור הוא הב לי מתנות מניה. ור' יוסי מ"ט. אמר רבא עשו את שאינו זוכה כזוכה ואע"ג דלא מטא לידיה דכהן שוויוה רבנן כמאן דמטא לידיה וזבניה לישראל במומי' וקי"ל כר"מ: מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו ור"ע אומר המע"ה. אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן משל דרבי טרפון למה הדבר דומה לשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהם ומסתלק. משל דרבי עקיבא למה הדבר דומה לאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמע"ה. ואלא במאי פליגי. אלא אמר רבא ואיתימא רב פפא הכל מודים בשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהן ומסתלק. ובאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמע"ה. לא נחלקו אלא בחצר בעל הבית ורועה כהן. ר"ט סבר אקנויי מקני ליה מקום בחצרו דניחא ליה דליתעביד מצוה בממוניה והוה ליה כשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהם ומסתלק. ורבי עקיבא סבר כיון דאית ליה פסידא לא מקני ליה מידי והוי ליה כא' שהפקיד אצל בעה"ב דהמע"ה. והלכתא כר' עקיבא: